משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון יונט קרדיט בין 23 ביוני 2021 ל-16 ביוני 2022, הואשם בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, לאחר שלפי כתב האישום לא פעל להעברת מידע מהותי על אי סדרים כספיים חמורים בסניף נצרת של החברה לידיעת הדירקטוריון והציבור.
לפי הודעת פרקליטות המדינה, כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לצד כתב אישום רחב נגד בכירי החברה ובהם המנכ"ל לשעבר צחי אזר, בעלי השליטה שלמה אייזיק ושי פנסו וכן נגד החברה הציבורית והחברה הפרטית שבבעלותם.
על פי כתב האישום, סניף נצרת של החברה, שפעל מאז אפריל 2020 והיה אחד ממוקדי הפעילות המרכזיים שלה, סבל מאי סדרים כספיים חמורים. בין היתר, נטען כי נמצאו צ'קים חסרים בהיקף של מיליוני שקלים, עסקאות ניכיון החשודות כפיקטיביות וטענות למעילה מצד מפעיל הסניף לשעבר איציק אביתר.
מהאישום עולה כי כבר במהלך 2021 נחשפו בעלי השליטה, קצין הציות יואב צבר ומעורבים נוספים לממצאים, אך אלה לא דווחו לדירקטוריון. לפי הנטען, רק בינואר 2022 עודכן כחלון על היקף החוסרים, שכללו לפי הדיווח שנמסר לו חוסר של כ-10 מיליון שקל, מתוכם צ'קים חסרים בהיקף של כ-5 מיליון שקל וערבויות בשווי של כ-2.5 מיליון שקל.
לפי האישום, לאחר שנחשף למידע, כחלון לא דרש דיווח מיידי אלא הנחה לפעול בזהירות ולעכב את הצגת הנתונים לדירקטוריון. במספר שיחות שקיים עם צבר במהלך מרץ ומאי 2022, השניים תיאמו את אופן הצגת הדברים לדירקטוריון ואת מועד הדיווח, כך לפי הנטען.
הפרקליטות טוענת כי גם בעת אישור הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2021 והדוח לרבעון הראשון של 2022, בהם נכח כחלון, המידע בדבר החוסרים בסניף נצרת לא נחשף, למרות שנחשב מהותי לחברה ציבורית.
רק ב-29 במאי 2022, לאחר שצבר עדכן את הדירקטוריון על חוסרים שהוערכו בכ-10 מיליון שקל, רואי החשבון המבקרים חזרו בהם מאישור הדוחות הכספיים לרבעון הראשון. יום לאחר מכן מונה רואה החשבון עופר אלקלעי לבודק חיצוני לבחינת פעילות הסניף. ב-31 במאי דיווחה החברה לראשונה לציבור על החשדות, ובהמשך, ב-22 ביוני, הודיעה כי היקף ההמחאות שמקום הימצאותן אינו ידוע עומד על 10.6 מיליון שקל.
במקביל, כתב האישום המרכזי בפרשה מייחס לנאשמים האחרים גם עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לפי הפרקליטות, אחת הפרשות עוסקת בעסקת הקצאת מניות שבוצעה בשנת 2020, במסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות של החברה הציבורית, בשווי של 50 מיליון שקל, לחברה הפרטית של בעלי השליטה ויועצים נוספים. נטען כי הוצג מצג שווא שלפיו המימון הגיע ממקורות חיצוניים, בעוד שבפועל מקורו היה בכספי החברה הציבורית עצמה.
עוד נמסר כי בעקבות חשיפת הפרשות הושעה המסחר במניית החברה, היא נגרעה מהמדדים, דירוג האשראי שלה הורד ורואי החשבון משכו את אישורי הדוחות הכספיים לשנים 2020-2022.
במסגרת הסדר הטיעון שנחתם עם כחלון, הוא צפוי להודות בעובדות כתב האישום, והצדדים יעתרו לעונש של מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקל והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים.
עו"ד ערן שחם שביט המייצג את איש העסקים שלמה אייזיק מסר: "הפרקליטות והרשות הגיעו בתיק הזה למסקנה חד משמעית על הגשת כתבי אישום כנגד שומרי הסף בחברה הציבורית, וזאת בשל פעילותם ומעשיהם. בנוסף, גם נושאי המשרה בחברה, דמויות בכירות בעלות מעמד וניסיון מקצועי רב שנים, גם נאשמים בתיק. לכן, ההחלטה על הגשת כתבי האישום הייתה חייבת להוביל למסקנה כי שלמה, שפעילותו בחברה הייתה מינורית, עשה זאת רק בכפוף להמלצות שומרי הסף ונושאי המשרה. למרות, שחלק ממשי מטענותיו של שלמה כן התקבלו במהלך השימוע, עדיין עצם הגשת כתב אישום כנגד מירב שומרי הסף המקצועיים שכיהנו בחברה באותה העת, היו צריכים למנוע את הגשת כתב האישום נגדו. שלמה יילחם על שמו הטוב ויזוכה".
