ה-AI נמצא כאן כדי להישאר, והדרך להרוויח ממנה היא לבדוק את השילוב הנכון במערכות הקיימות, כך מסביר בנק ישראל במסמך מיוחד שפרסם היום (ראשון), הבנק מסקר את השילוב של ה-AI במערכת הפיננסית בישראל, ומציין את עיקר הסיכון שיכול לנבוע מכך.
השימוש הראשי ב-AI במערכת הבנקאית העולמית, היא בעיקר בהטמעת סוכני AI, למשל ב-Visa ו-Stripe שם הפעילו ממשק בין המערכות השונים, אשר עובדים תחת אותן הגדרות, שמקבל גישה ופרוטוקולי אבטחה, וכך מייתר הזנה ידנית של פרטי האשראי ומאיצים את קצב ביצוע העסקות.
שימוש מרכזי נוסף הוא במניעת הונאה, לדוגמה: המערכת לומדת את התנהגות הלקוח, קצב ההקלדה, זווית החזקת הטלפון או תנועות העכבר, כדי לדעת האם אכן מדובר בלקוח, שרק מבצע פעולה במערכת, או שמה מדובר בהונאה.
כמו כן נפוץ השימוש במודל שפה, בבחינת בקשות הלוואות או אשראי, אזי המודל מבצע לבדו את כל בחינת הסיכון, וכן עובר על המסמכים כדי לחפש חולשות אפשריות, ומעדכן את המערכת לגבי גובה הריבית הרלוונטית, עבור הלקוח הספציפי.
כדי לבחון איזה אסדרה ראוי לבחון כאן בישראל, נבחון את החלופות: באיחוד האירופי אימצו גישה של חקיקה ייעודית, וכך הדרישות מוטמעות בהדרגה וצפויות להיכנס סופית לתוקף עד אוגוסט 2026, כמו כן, האירופאים מסווגים את המערכות הפיננסיות כבעלות סיכון גבוה, דבר המחייב פיקוח הדוק.
בסינגפור לעומת זאת נקטו בגישה שונה, ובינואר 2026 פרסמו מערכת פיננסית ראשונה בעולם, המבוססת כולה רק על AI, כמובן שבנו בה מפסקים מובנים, שבהן נדרש אישור של גורם אנושי, בתהליך האוטומטי שמבצע הסוכן, בשיטה זו יש אחריות מלאה לתאגיד על כל פעולה שביצע הסוכן AI.
ארה״ב ובריטניה נוקטות גישה פונקציונלית, שלפיה הכללים הקיימים היום, בתחום הגנת הצרכן חלים גם על שימוש ב-AI. הרגולטור מצדו מבצע ניטור שוטף, ובוחן את אימוץ כלי ה-AI, ומעדכן עם צריך הנחיות ייעודיות ללא חקיקה מקיפה בשלב זה. ישראל כרגע נוקטת בשיטה דומה לארה"ב ובריטניה.
במסמך אף מתגלה שהבנקים בישראל, שילבו כ-70 יישומי AI במערכת, כ-60% מסייעים בייעול התהליכים הפנימיים, וכ-20% מיושם במתן מידע ללקוחות, והשאר נועדו לשימוש ככלי עזר לעובדים. לפי בנק ישראל, "הנתונים מראים על שימוש זהיר, והטמעה הדרגתית ביותר".
מרתק ביותר, החכמתי