חברות ביטחוניות וקבלנים ימיים נערכים לפרוס מערכות בלתי מאוישות לפינוי מוקשים במצר הורמוז. זאת כחלק ממאמצים לפתוח מחדש את נתיב השיט החיוני. הדבר מפנה את תשומת הלב לדור חדש של רחפנים ומל"טים ימיים.
בשבוע שעבר, בריטניה התחייבה לשלוח כלי שיט אוטונומיים לנטרול מוקשים, כחלק ממאמץ רב-לאומי לפתוח מחדש את המצר "כאשר התנאים יאפשרו זאת".
גורמים צבאיים בארה"ב טוענים כי איראן הניחה מוקשים מעטים בלבד במצר. כך על פי דיווח ב-FT. למרות זאת, די בכך לשבש את השיט בנתיב.
מוקשים מודרניים מונחים בדרך כלל על קרקעית הים ומופעלים כאשר חיישנים מזהים ספינות החולפות מעליהם. אין צורך לבוא במגע איתם על מנת להפעילם.
כדי לזהות ולהשמיד אותם, ציים מסתמכים יותר ויותר על מערכות בלתי מאוישות המורכבות מכלי שיט עיליים המצוידים במערכי סונאר או בצוללות אוטונומיות.
וושינגטון, לונדון ופריז השקיעו כולן במערכות אוטונומיות לפינוי מוקשים המשלבות כלי שיט עיליים בלתי מאוישים, מערכי סונאר וצוללות צייד.
המטרה אינה לחסל כל מוקש, אומרים מנהלים בתעשייה, אלא לפלס נתיב בטוח מספיק כדי שהתנועה המסחרית תוכל להתחדש.
לפינוי מוקשים בגבול המזרחי: אונדס קיבלה הזמנה ב-10 מיליון דולר
צי המילואים הצרפתי והבריטי החלו בשנה שעברה לקבל אספקה של מערכת ה-Maritime Mine Counter Measures הבלתי מאוישת החדשה של תאלס (Thales), המורכבת מסירת רחפן, מערך סונאר נגרר וצוללת צייד.
לצי המלכותי יש חוזים לרכישת רחפני ים מ-Atlas Elektronik ומ-Kraken Technology Group.
בינתיים, חברת Euroatlas הגרמנית מסרה כי חתמה על חוזים לאספקת רחפן הצוללת שלה "Greyshark" לשני משרדי הגנה אירופיים.
למרות ההתקדמות בטכנולוגיה, פינוי מוקשים נותר עסק מורכב. התפתחויות בסונאר מפתח סינתטי, טכניקת הדמיה אקוסטית בהפרדה גבוהה, הקלו על ההבחנה בין מוקשים לבין פסולת בקרקעית.
מומחה הידרוגרפי, אמר ל-FT כי השיטה יכולה להשיג הדמיה ברזולוציה של 3 ס"מ עד 4 ס"מ – "מספיק כדי לומר שזו עגלת קניות או צמיג של טרקטור – הבעיה היא שיש לא מעט חפצים גליליים על קרקעית הים".
הוא הוסיף כי המצר מציב אתגרים ייחודיים "מימיו הרדודים יחסית הופכים אותו למועד לתנאי קרקעית משתנים, הדבר מאפשר למוקשים להתכסות בקלות".
עוקפת את צוואר הבקבוק: איחוד האמירויות מגניבה מכליות נפט דרך מצר הורמוז
אף על פי שמערכות פינוי המוקשים החדשות הן בלתי מאוישות, בני האדם אינם חסינים לחלוטין מסכנה.
הטווחים של כלי השיט העיליים, עומדים על 800-1,200 ק"מ. המשמעות היא שספינות התמיכה חייבות לפעול בטווח הטילים נגד ספינות של איראן אם יש לנקות שטחים גדולים.
לבריטניה יש ניסיון בניקוי מוקשים במצר. בשנות ה-80 זה לקח שבועות לנקות את נתיב המים בעקבות "מלחמת המכליות" בין איראן לעיראק. כך עולה מהדיווח. גם כיום, ייקח ימים לפנות נתיב לנמל יחיד במפרץ.
בסופו של דבר, מומחים אומרים שהשאלה היא יותר אם בעלי הספינות והמבטחים מאמינים שהסיכונים ירדו מספיק כדי שהתנועה המסחרית תתחדש, מאשר האם כל מוקש ומוקש הוסר.
