עימות התפתח היום (רביעי) בין בנק ישראל למשרד מבקר המדינה בעקבות פרסום דוח ביקורת מקיף על שוק המשכנתאות, שמציג תמונה מדאיגה של עלייה בסיכון, גידול חד בנטל על משקי הבית ואפקטיביות מוגבלת של צעדי הפיקוח.
בבנק ישראל הגיבו בחריפות לממצאי הדוח וטענו כי מדובר בניתוח שגוי ומתודולוגית לקויה. בתגובה הרשמית נכתב:
"שוק המשכנתאות חשוב מדי מכדי שיידון בדוח לא מקצועי, רצוף שגיאות וסתירות. להלן מספר דוגמאות מני רבות:
1. המבקר כותב, כי צעדי הפיקוח "לא צלחו" והיקף האשראי המצטבר בהלוואות בסבסוד קבלנים קפץ פי 18.5 מכ-453 מיליון שח בדצמבר 23 ל כ8.4 מיליארד באוגוסט 25. בפועל, מדובר בניתוח שגוי מתודולוגית, המשווה נתון חודשי לנתון מצטבר.
מעבר לכך, הקביעה מתעלמת ממכלול הצעדים שננקטו ובהם זיהוי מוקדם של הסיכונים, מעקב שוטף, העברת מסרים למערכת הבנקאית וגיבוש מתווה הדרגתי צעדים שאותתו לשוק, אפשרו למידה והערכה ומנעו זעזועים חדים. הצגתם ככישלון מעידה על אי-הבנה של האופן שבו רגולציה פועלת בפועל ואף עלולה להוביל לתובנות שגויות באשר למדיניות הנדרשת ולנזקים למשק.
2. המבקר קובע שאין לפיקוח נתונים מספקים – למשל על היקף הלוואות בסבסוד קבלנים. בפועל, הפיקוח על הבנקים מקבל מידע שוטף ברמה חודשית על פעילות זו.
3. המבקר כותב כי אין לפיקוח נתונים קריטיים על סיכון, אך הוא מוזמן לאתר בנק ישראל ולמצוא את הנתונים האלה.
בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ימשיכו לפעול באופן מקצועי, מאוזן ואחראי לשמירה על יציבות והוגנות המערכת הבנקאית ובפרט תוך מעקב שוטף ומעמיק אחר ההתפתחויות בשוק המשכנתאות ונקיטת צעדים בהתאם לצורך."
מנגד, במשרד מבקר המדינה דחו את הטענות והגיבו: "דוח המשכנתאות שפורסם היום מדבר בעד עצמו. התגובה של בנק ישראל אינה מכבדת אותו ומוטב היה שלא היתה מגיעה לעולם. העבודה על הדוח נעשתה באופן יסודי ומקצועי. טענותיו והתייחסותו נבחנו בקפידה כמקובל. יצוין כי גם בפגישה שנערכה לאחרונה בין המפקח על הבנקים למבקר המדינה, לבקשת המפקח, הוא הודה על דוח הביקורת המקצועי והיסודי. על בנק ישראל לתקן את הליקויים".
לצד העימות בין הגופים, הדוח עצמו מצביע על מגמות מטרידות בשוק הדיור והאשראי לדיור. יתרת חוב המשכנתאות של הציבור במהלך שנת 2025 הגיעה לשיא של כ-630 מיליארד שקלים. עוד מציין המבקר כי סכום המשכנתא הממוצע חצה את רף המיליון שקל, וכי ההחזר החודשי הממוצע זינק לכ-5,800 שקל, לעומת 4,200 שקל בשנת 2019 – עלייה של כ-38%, אשר עקפה את קצב גידול השכר הממוצע במשק שעלה בכ-32% באותה תקופה.
דוח המבקר: זינוק בסיכון תיק המשכנתאות ואובדן מיליארדים לקופת המדינה
בנוסף, לפי הדוח, משקל ההלוואות המוגדרות בסיכון גבוה זינק מכ-20% בינואר 2022 לכ-31% ביולי 2025. עוד נטען כי רפורמת השקיפות של בנק ישראל משנת 2022 לא הצליחה להגביר את התחרות, כאשר שיעור התיחור שביצעו הלקוחות בשנת 2024 עמד על 37% בלבד – נמוך מהשיעור שנרשם בשנים 2015–2017 (44%).
עוד עולה מהביקורת כי תחום ייעוץ המשכנתאות נותר ללא הסדרה חוקית מספקת, מה שלדברי המבקר חושף את הצרכנים לשיווק אגרסיבי, חוסר אובייקטיביות ועמלות גבוהות, כאשר במקרה קיצון שכר הטרחה הגיע לכ-10% מגובה המשכנתא בתוספת מע"מ.
