ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הסביר היום (חמישי) בפני עיתונאים באוטווה כי בעקבות רעידות אדמה שהיכו אתמול (רביעי) ממערב לקראקאס, והרגו לפחות 164 בני אדם ופצעו יותר מ-1,000 אחרים, הוא החליט להוביל שינוי ביחסים עם ונצואלה ואיראן.
לטענתו, חוסר הנוכחות הדיפלומטית של קנדה שם פוגע באזרחי המדינה שנקלעים לאסון, כלומר האסון ההומניטרי הציף את הקושי של קנדה לפעול במדינה ללא שגרירות פעילה.
בעקבות הדיקטטורה של ניקולאס מדורו, קנדה סגרה את הנציגות שלה בקראקאס ב-2019, אך לאחר שהודח השנה (2026) במבצע צבאי אמריקאי וסגניתו דלסי רודריגז תפסה את השלטון באופן זמני, נפתח חלון הזדמנויות לקשרים חדשים.
היחסים של קנדה עם איראן נותקו לפני יותר מעשור, ב-2012, וקרני העיד כי בקנדה חיים מאות אלפי אזרחים ממוצא איראני, והעובדה שאין לקנדה שגרירות באיראן חשפה אותה לחוסר אונים בחילוץ או הענקת שירותים לאזרחיה שם.
לדברי קרני: "היינו צריכים להסתמך על בעלות ברית ומדינות שאינן בעלות הברית הטבעיות שלנו כדי לעזור לנו, במיוחד באיראן, כדי לסייע בהוצאת קנדים".
הוא אף ביקר את המדיניות הנוכחית ואמר: "אנחנו חייבים לשנות את הדרך שבה אנחנו עושים דברים". קנדה רוצה לעזור לנפגעי רעידת האדמה, אך קרני מודה שמערך הסיוע שלהם מוגבל ומסורבל מאוד, פשוט כי אין להם פיזית אנשים ומשרדים על הקרקע (נציגות דיפלומטית) בונצואלה, וכמו כן גם באיראן ובמדינות נוספות, בגלל החרם הפוליטי וההתנגדות למשטר שלהן.
קרני מספק טיעון מדיני חשוב. לדבריו: "מעורבות אינה תמיכה. קיום שגרירות או שירותים קונסולריים במדינה אינו אומר שאנו תומכים במדיניות שלה".
הוא הוסיף: "זה כן אומר שיש לנו אנשים שם שיכולים לעזור לקנדים ובטרגדיות אנושיות יכולים לספק מערכות מיידיות יותר בשטח שבהן נוכל להועיל". ראש ממשלת קנדה טוען כי המשמעות אינה תמיכה במשטר דיקטטורי באיראן או בוונצואלה, אלא כלי פרקטי שנועד להגן על אינטרסים קנדיים ולסייע בזמני חירום.
על מנת לבלום סערה פוליטית בנושא, קרני מציג את הרעיון כתיאורטי בלבד, והוא מבהיר כי טרם התקבלה החלטה רשמית על חידוש הקשרים הדיפלומטיים.
למרות זאת, בחודש שעבר (מאי 2026) קנדה כבר התחילה לבצע צעדים מעשיים בשטח ושלחה שני פקידים לקראקאס על מנת לבדוק את כשירות מבנה השגרירות שלה בוונצואלה.
