דוח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG למחצית הראשונה מצביע על ירידה חדה בגיוסי קרנות ההון סיכון בישראל. שתים-עשרה קרנות חדשות גייסו כ-260 מיליון דולר, כאשר הערכות השוק מצביעות בפועל על טווח של 300-350 מיליון דולר. מדובר בהיקף גיוס ראשוני בלבד, כאשר תשע מהקרנות סגרו סבב ראשון ועדיין לא השלימו את יעדן.
במהלך המחצית הראשונה, 31 קרנות נמצאות בתהליך גיוס, שש מהן קרנות חדשות שהוקמו לאחרונה. אם כולן יצליחו להגיע ליעדים, יתווספו לשוק כ-1.2 מיליארד דולר. עם זאת, נתוני עבר מצביעים על כך שלא כל הקרנות מצליחות להשלים את מלוא ההיקף.

בצד ההשקעות, הדוח ניתח 826 השקעות של קרנות הון סיכון ו-230 סבבים בהשתתפותן. חלקן של ההשקעות הראשוניות ירד לשפל של עשור והסתכם ב-39% מכלל ההשקעות, לעומת 61% שהופנו להשקעות המשך. התמונה משקפת העדפה ברורה לתמיכה בחברות פורטפוליו קיימות על פני מימון יזמים חדשים.
עוד באותו הנושא
בקרנות נותר הון זמין בהיקף של כ-11 מיליארד דולר. מתוכו כ-3 מיליארד דולר מיועדים להשקעות ראשוניות וכ-8 מיליארד להשקעות המשך. חלוקה זו מעצימה את הפער בין חברות צעירות לשחקנים ותיקים.
בפילוח סקטוריאלי, חברות בינה מלאכותית וסייבר משכו את עיקר ההשקעות, עם עסקאות בולטות כמו Cato Networks (239 מיליון דולר) ו-Sentra (50 מיליון דולר). מנגד, תחומים עתירי פיתוח כמו CleanTech ומדעי החיים בלטו בירידה חדה בגיוסים.
המשקיעים המוסדיים בישראל שמרו על נוכחות בשוק: הראל, מור ופניקס ריכזו כ-69% מההשקעות המוסדיות בהיי-טק, בעוד כלל הובילה במספר העסקאות. במקביל, חלקם של המשקיעים הזרים ירד מתחת לממוצע הרב-שנתי, אך כאשר כן השתתפו – נטו להשקיע בסכומים גבוהים יותר.




