הבורסה בתל אביב סיימה את חגי תשרי במגמה חיובית, אך העליות התרכזו בעיקר בחברות הגדולות. מדד ת"א-35 עלה ב-1.58% במהלך החודש והגיע לתשואה של 15.76% מתחילת 2026. מדד ת"א-125 הסתפק בעלייה של 0.47% והשלים עלייה של 11.25% מתחילת השנה.
מנגד, מדד ת"א-90 איבד 2.73% בספטמבר, והעמיק את הפער מול החברות הגדולות. מתחילת השנה מציג המדד תשואה שלילית של 3.08%, לעומת ביצועים חיוביים במדדי הדגל.
ברקע למסחר עמדה גם החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, לרמה של 3.25%. המהלך הגיע על רקע סביבת אינפלציה מתונה: מדד המחירים לצרכן עלה באוגוסט ב-0.7%, בין היתר בשל התייקרות האנרגיה, הדלק והטיסות, אך קצב האינפלציה השנתי נותר על 1.5%.
ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נותרו אף הן מתונות, סביב 2%, כך שהפחתת הריבית התבצעה בסביבה שבה לחצי המחירים אינם חריגים.
בחלוקה לענפים, חברות הביטוח המשיכו להוביל את השוק. מדד ת"א-ביטוח עלה ב-5.21% בספטמבר, והגיע לתשואה של 46.5% מתחילת השנה. מדד ת"א-ביטוח ושירותים פיננסיים הוסיף 4.74% והשלים עלייה של 37.07% מתחילת השנה.
גם הטכנולוגיה והחברות הביטחוניות התאוששו לאחר החולשה באוגוסט. מדד ת"א-טכנולוגיה עלה ב-1.54% בספטמבר וב-11.58% מתחילת השנה, בעוד מדד ת"א-ביטחוניות הוסיף 1.74% בחודש, אך עדיין מציג תשואה שלילית של 17.04% מתחילת השנה.
מנגד, סקטורי האנרגיה והנדל"ן הכבידו על השוק. מדד ת"א-תשתיות אנרגיה נחלש ב-7.73%, מדד ת"א-אנרגיה מתחדשת איבד 5.87% ומדד ת"א-נפט וגז ירד ב-4.02%.
גם הורדת הריבית לא הספיקה כדי להחזיר את ענף הנדל"ן למגמה חיובית. מדד ת"א-נדל"ן ירד ב-3.58% בספטמבר וב-9.85% מתחילת השנה, בעוד מדד ת"א-בנייה איבד 2.56% בחודש ו-12.54% מתחילת 2026.
בסיכום ספטמבר, שוק המניות המקומי שמר על עוצמה יחסית, אך העליות נותרו ממוקדות במספר מצומצם של קבוצות. החברות הגדולות, ובמיוחד חברות הביטוח והטכנולוגיה, המשיכו למשוך את השוק כלפי מעלה, בעוד שמניות החברות הבינוניות, לצד ענפי הנדל"ן והאנרגיה, התקשו לשמור על המומנטום.
המסחר בשווקים הבינלאומיים התנהל בספטמבר בפערים גדולים בין המדדים. העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות, התחזקות הדולר וההתייקרות באנרגיה הכבידו על חלק ניכר מהבורסות, אך מניות הטכנולוגיה שמרו על ביקושים, בין היתר בזכות ההתלהבות המתמשכת סביב הבינה המלאכותית.
בוול סטריט בלט הפער בין המדדים. מדד הנאסד"ק 100 עלה ב-3.3% בספטמבר, בתמיכת מניות הטכנולוגיה והשבבים, בעוד S&P 500 ירד ב-0.35% ומדד דאו ג'ונס נחלש ב-4.12%.
התמונה הרחבה יותר בארה"ב הייתה חלשה בהרבה. מדד Russell 2000, המייצג חברות קטנות יותר, איבד 5.3%, בעוד שמדד S&P 500 במשקל שווה ירד ב-4.8%. הפערים מחזקים את ההערכה שהעליות במדדים המרכזיים נשענו במידה רבה על מספר חברות גדולות.
ברמת הענפים, הטכנולוגיה עלתה בכ-4.5% ושירותי התקשורת הוסיפו כ-4.3%, בעוד הפיננסים והנדל"ן סבלו מלחץ משמעותי יותר.
שוק האג"ח האמריקאי היה אחד ממוקדי הלחץ המרכזיים בספטמבר. במקביל להעלאת הריבית בארה"ב ב-0.25 נקודת אחוז, התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה בכ-54 נקודות בסיס במהלך החודש, וסיימה אותו סביב 5.3% – אחת הרמות הגבוהות שנרשמו בשנים האחרונות.
באירופה הלחץ היה משמעותי יותר. DAX הגרמני ירד ב-4.03% בספטמבר, CAC 40 הצרפתי איבד 4.16% ו-FTSE 100 הבריטי נחלש ב-1.96%. העלייה בעלויות המימון, מחירי האנרגיה והחשש מהתמשכות האינפלציה הכבידו על המשקיעים.
מה צפוי השבוע?
גם בתחילת הרבעון האחרון של השנה צפוי שוק האג"ח האמריקאי להכתיב חלק ניכר מכיוון המסחר. המשקיעים ינסו להעריך אם התשואות הגבוהות ומחירי הנפט ימשיכו להכביד על שוקי המניות, או שנתוני מאקרו חלשים יותר ימתנו את הלחץ ויחזירו יציבות לשווקים.
האירוע המרכזי השבוע יהיה פרסום פרוטוקול ישיבת הפדרל ריזרב ביום רביעי. המשקיעים יחפשו בו אינדיקציות לגבי הצעדים הבאים של הבנק המרכזי לאחר החלטת הריבית האחרונה. איתותים לכך שהריבית עשויה להישאר גבוהה לאורך זמן עלולים לדחוף את תשואות האג"ח מעלה ולהגביר את הלחץ על שוקי המניות.
בתל אביב ימשיכו המשקיעים לעקוב בעיקר אחר שלושה משתנים שמושכים בכיוונים שונים את השוק המקומי: תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, מחיר הנפט ושער הדולר. ההתפתחויות בשלושת השווקים עשויות לקבל משקל נוסף לקראת החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל ב-21 באוקטובר.
גם חודש המסחר המקוצר בשל חגי תשרי לא פגע משמעותית בפעילות בשוק המניות. מחזור המסחר היומי הממוצע, בבורסה ומחוצה לה, הסתכם בספטמבר בכ-4.1 מיליארד שקל – כ-20% מעל הממוצע היומי ב-2025 וכ-23% יותר מהמחזור בחודש המקביל אשתקד.
הנתונים מצביעים על המשך עניין מצד המשקיעים בשוק המקומי, כאשר לצד ביצועי המדדים הגדולים נמשכה גם הזרמת הכספים מצד הגופים המוסדיים וקרנות הנאמנות.
הגופים המוסדיים המשיכו להגדיל את חשיפתם למניות בתל אביב ורכשו בספטמבר מניות בכמיליארד שקל נטו. מתחילת השנה הגיע היקף הרכישות שלהם לכ-4.5 מיליארד שקל.
עיקר הביקושים בחודש הופנה למניות טכנולוגיה, בהיקף של כ-856 מיליון שקל נטו, לצד רכישות של קרנות סל בכ-692 מיליון שקל ומניות בנקים בכ-655 מיליון שקל. מנגד, המוסדיים צמצמו חשיפה לשירותים פיננסיים, נדל"ן ובנייה.
גם קרנות הנאמנות המשיכו להזרים כסף לשוק המקומי. בספטמבר הן רכשו מניות בכ-1.1 מיליארד שקל נטו, ומתחילת השנה הגיעו הרכישות שלהן לכ-8.4 מיליארד שקל.
גם המשקיעים הזרים סיימו את ספטמבר בצד הקונה, עם רכישות נטו של כ-70 מיליון שקל במניות ישראליות. הפעם בלט שינוי בהעדפות שלהם: לצד רכישות של כ-202 מיליון שקל במניות נדל"ן ובנייה, הם הזרימו כ-142 מיליון שקל למניות הבנקים.
מדובר בחודש השני ברציפות שבו המשקיעים הזרים רוכשים מניות בנקים, לאחר שבשבעת החודשים הראשונים של השנה דווקא הובילו את המכירות בענף, בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליארד שקל.
החזרה של המשקיעים הזרים לשוק לא הייתה אחידה. במקביל לרכישות בבנקים ובנדל"ן, הם מכרו מניות טכנולוגיה בכ-754 מיליון שקל נטו. בין המימושים הבולטים היו אלביט מערכות, נובה ונקסט ויז'ן, עם מכירות של כ-280 מיליון, 233 מיליון ו-231 מיליון שקל, בהתאמה.
כך, אף שהזרים סיימו את החודש ברכישות נטו, הכסף שלהם הופנה בעיקר לבנקים ולנדל"ן ולא לחברות הטכנולוגיה.
עם זאת, תאגידים ישראליים המשיכו לצמצם חשיפה לשוק המניות. בספטמבר הסתכמו המכירות שלהם בכ-2.7 מיליארד שקל נטו, ומתחילת השנה הגיע היקף המימושים לכ-16.5 מיליארד שקל.
המעורבות הגוברת של המשקיעים המקומיים בשוק המניות באה לידי ביטוי גם בשווי התיק של הציבור. לפי נתוני בנק ישראל, שווי המניות הישראליות המוחזקות בידי הציבור הגיע בסוף הרבעון השני של 2026 לכ-1.4 טריליון שקל, לעומת כ-440 מיליארד שקל ביוני 2010.
מדובר ביותר מפי שלושה בתוך כ-16 שנים, כאשר חלק משמעותי מהגידול נרשם בשנתיים האחרונות, במקביל לעלייה החדה בשווי החברות בבורסה בתל אביב.
גם בתוך תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור גדל משקלן של המניות המקומיות. שיעורן עלה מ-11.5% ביוני 2024 ל-18.4% ביוני 2026, והתקרב לרמות שנרשמו בשנים שלאחר המשבר הפיננסי העולמי.
העלייה נובעת משילוב של הזרמות חדשות לשוק המקומי ושל התשואות הגבוהות שהגדילו את שווי ההחזקות הקיימות.
גם שוק האג"ח המקומי סיים את ספטמבר בלחץ. התשואה על אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים עלתה ל-4.08% בסוף החודש, הרמה הגבוהה ביותר מאז מרץ, לאחר תקופה של ירידת תשואות ועליית מחירים.
החולשה נרשמה למרות הורדת הריבית של בנק ישראל ל-3.25% וסביבת האינפלציה המתונה. עליית התשואות החדה בארה"ב, לצד ההתפתחויות בשוקי האנרגיה והריבית בחו"ל, הכבידה גם על האפיק המקומי.
מנגד, האג"ח הקונצרניות הפגינו עמידות גבוהה יותר. הירידות במדדי תל בונד היו מתונות יחסית, ורוב המדדים עדיין מציגים תשואה חיובית מתחילת השנה. תל בונד-צמודות 1-3 עלה ב-4.10% מתחילת השנה, תל בונד 40 צמודות הוסיף 3.64% ותל בונד-צמודות 3-5 עלה ב-3.49%.
לקראת סוף החודש קיבל השוק איתות מנוגד מנתוני התעסוקה בארה"ב. המשק הוסיף בספטמבר 29 אלף משרות בלבד, שיעור האבטלה עלה ל-4.2% וקצב עליית השכר המשיך להתמתן.
הנתונים הפחיתו את ההערכות להעלאת ריבית נוספת בהחלטה הקרובה של הפד, והחזירו למרכז את התרחיש שלפיו הבנק המרכזי יותיר את הריבית ללא שינוי.
בנוסף, שוק ההנפקות הראשוניות היה מצומצם יחסית בספטמבר, עם גיוסי הון של כ-110 מיליון שקל בלבד. כ-70 מיליון שקל מתוך הסכום גויסו בהנפקת IPO של פסטרנק שהם, הפועלת בניהול תיקים ובניהול קרנות נאמנות במודל הוסטינג.
מתחילת השנה התמונה רחבה משמעותית יותר: 21 חברות חדשות הצטרפו למסחר בבורסה באמצעות הנפקות ראשוניות, וגייסו יחד כ-7.8 מיליארד שקל. שווי השוק המצטבר שלהן לאחר ההנפקות הגיע לכ-33.6 מיליארד שקל.
בין ההנפקות הגדולות השנה בלטו תדהר, שגייסה כ-1.72 מיליארד שקל, בגירה עם כ-855 מיליון שקל ומעבדות רפא עם כ-600 מיליון שקל.
במקביל להנפקות החדשות, ספטמבר הביא גם רישום כפול נוסף. ביוהרווסט הצטרפה לארבע חברות שביצעו השנה רישום כפול בבורסה בתל אביב – אלפא תאו מדיקל, פאלו אלטו, אינפליי ואודיסייט.
הבנקים המשיכו להוביל את שוק גיוסי החוב. מתחילת 2026 גייסה המערכת הבנקאית יותר מ-54 מיליארד שקל, כאשר בספטמבר בלטו מזרחי טפחות ובנק הפועלים. לפי הנתונים, שני הבנקים גייסו במהלך החודש יחד יותר מ-6 מיליארד שקל.
בשוק המט"ח נרשמה תמונה מעורבת. הדולר התחזק בספטמבר ב-1.7% מול השקל, לשער של 3.063 שקלים, בעוד שהמטבע הישראלי התחזק מול האירו והליש"ט. בסוף החודש נסחר האירו ב-3.475 שקלים והליש"ט ב-4.060 שקלים, לאחר שנחלשו מול השקל ב-0.5% וב-0.4%, בהתאמה.
