חודש יוני הסתיים בירידה במדדי התעסוקה המרכזיים, תוך עלייה ניכרת במספר המועסקים שנעדרו מעבודתם מסיבות כלכליות – נתון המעיד על שינוי בתפקוד שוק העבודה בישראל על רקע המצב הביטחוני.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד ל-62.3% מכלל בני 15 ומעלה, לעומת 62.7% במאי. שיעור התעסוקה ירד ל-60.6%. שיעור האבטלה ירד ל-2.7%, אך ירידה זו נובעת ככל הנראה מעלייה במספר הנעדרים זמנית מהעבודה ולא משיפור בתעסוקה.
מספר המשתתפים בכוח העבודה עמד על כ-4.546 מיליון, מתוכם כ-4.423 מיליון מועסקים. מספר המועסקים ירד ב-8.8 אלף. הירידה הבולטת ביותר הייתה במספר העובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר בשבוע) – ירידה של 666 אלף, בעוד שמספר העובדים בהיקף חלקי עלה ב-210 אלף.
עוד באותו הנושא
יותר ממחצית מהנעדרים מעבודתם כל השבוע עשו זאת מסיבות כלכליות – עלייה חדה לעומת החודש הקודם. מספר הנעדרים מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות עמד על 294.5 אלף, לעומת 15.4 אלף במאי. בקרב נשים, שיעור ההיעדרות מסיבות כלכליות היה גבוה אף יותר – 54.9%.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 64–25 ירד ל-80.8%. גם בקרב קבוצה זו נרשמה ירידה קלה בתעסוקה – ל-78.9%. שיעור האבטלה בקבוצה זו ירד ל-2.4%.
על פי פילוח לפי מחוזות, האזור עם שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר בכוח העבודה היה מחוז המרכז – 68.4%, בעוד שבירושלים עמד שיעור ההשתתפות על 52.8% בלבד. בירושלים נרשם גם שיעור האבטלה הגבוה ביותר – 4.6%.
בחלוקה לפי ענפי כלכלה, בלטה עלייה של כ-16 אלף מועסקים בענף הבנייה. לעומת זאת, נרשמה ירידה של כ-15 אלף במינהל הציבורי, הביטחון וביטוח לאומי. גם בקרב בעלי משלח יד טכנולוגי נרשמה ירידה של כ-24 אלף מועסקים.
מספר השכירים בענף ההיי-טק עלה ל-460 אלף, המהווים 11.9% מכלל השכירים. האחוז הגבוה ביותר של מועסקים שעבדו מהבית נרשם בענף המידע והתקשורת – 68.4%. בסך הכול, 24.8% מהמועסקים עבדו מהבית בשבוע הסקר.
ממוצע שעות העבודה השבועיות ירד ל-31.3 שעות. עבור שכירים, ממוצע השעות ירד ל-31.8.
בקרב בני 15–17, שיעור האבטלה היה הגבוה ביותר – 9.9%. בקרב בני 75 ומעלה נרשם אחוז היעדרות גבוה – 39.1%. מספר העובדים חלקית שלא מרצון ירד ל-34 אלף, המהווים 0.8% מהמועסקים.

