משרד הסחר ומשרד האוצר של סין הודיעו על שורת סנקציות וצעדי נגד חריפים נגד עשרות תאגידים אמריקאיים, כך לפי הודעתן היום (שני).
המהלך מגיע ימים ספורים לאחר שבוושינגטון הרחיבו את רשימת החברות האסורות להשקעה, והכניסו אליה ענקיות טכנולוגיה סיניות מוכרות כמו עליבאבא (Alibaba), באידו (Baidu) ויצרנית הרכב החשמלי BYD.
"על הכוונת": מתכות נדירות, רחפנים וקבלני ביטחון
במסגרת המגבלות החדשות, משרד המסחר הסיני הכניס 10 ספקיות תעשייתיות אמריקאיות לרשימת פיקוח הייצוא הנוקשה שלו. משמעות המהלך היא איסור מוחלט על מכירת רכיבים וחומרי גלם שמקורם בסין לחברות אלו.
בין החברות הבולטות ברשימה ניתן למצוא חברות כמו MP Materials ו-USA Rare Earth, שתי שחקניות בתחום כריית מתכות נדירות, התלויות בשרשראות האספקה הסיניות.
לצידן נפגעו גם יצרניות רחפנים אמריקאיות כמו Teal Drones, Jaia Robotics, וכן Oshkosh Defense ו-Ball Aerospace, המשמשות כספקיות ענק של ציוד ומערכות לתעשייה הביטחונית בארה"ב.
במקביל, משרד האוצר הסיני הודיע על החרגתן של 46 חברות מארה"ב, אשר רובן פועלות כקבלניות של מערכת הביטחון האמריקאית, מהשתתפות בפרויקטים או מכרזים של רכש ממשלתי בסין, במטרה לפגוע בכיסן.
תגובה לפנטגון
העלאת המתיחות הנוכחית בין שתי המדינות מגיעה לאחר שהפנטגון עדכן החודש את רשימת ה-"1260H" שלו, שהיא רשימה שחורה של חברות שלפי הממשל האמריקאי מסייעות באופן ישיר או עקיף לצבא סין.
החל מסוף חודש יוני הקרוב, למשרד ההגנה האמריקאי יאסר לחתום על חוזים ישירים עם החברות הסיניות שברשימה, וסנקציות עקיפות יותר צפויות להיכנס לתוקף ב-2027.
המהלך האמריקאי גרר ביקורת נוקבת מצד הממשל הסיני, שהאשים את וושינגטון ב"יצירת מפלות בתואנות שווא של ביטחון לאומי".
למרות צעדים אלו, מניותיהן של ענקיות הטכנולוגיה הסיניות הגיבו באיפוק יחסי, כאשר מניית עליבאבא רשמה עליות קלות, בעוד שיצרנית הרכב BYD רשמה ירידות קלות של כ-1%.
מה הלאה?
מומחים מעריכים כי מדובר באירוע נקודתי מבוקר, ולא במהלך שיוביל להסלימה ופיצוץ ביחסי המסחר הכלכליים בין שתי המדינות.
התגובה הסינית היא מודל קלאסי לאופן בו בייג'ינג מנהלת מתיחות מול ארה"ב", מסבירה דן וואנג, מנהלת אזור סין ב-Eurasia Group, בדיווח של רשת CNBC. לדבריה שני הצדדים מנסים לשמור על יציבות יחסית, במיוחד לאור פסגת טראמפ-שי שנערכה בחודש שעבר והגדירה מחדש את גבולות הגזרה.
עם זאת, האנליסטים מדגישים כי האירוע מוכיח פעם נוספת עד כמה רחב ונוקשה הופך הקו שמשרטטת וושינגטון סביב טכנולוגיות רגישות החל מבינה מלאכותית (AI), דרך ביוטכנולוגיה ועד לאלקטרוניקה צרכנית.
כמה מהחברות הסיניות שסומנו כבר הודיעו כי יפנו למסלול משפטי בארה"ב כדי להסיר את עצמן מהרשימה, כפי שעשתה בהצלחה יצרנית הסמארטפונים שיאומי (Xiaomi) בשנת 2021.
המהלך הנוכחי אמנם לא משמעותי בהיקפו, אך הוא מוכיח כי המלחמה הקרה בין וושינגטון לסין כבר מזמן אינה רק פוליטית, אלא מתעצבת מחדש כקרב על השליטה בטכנולוגיות העתידיות הבאות.
השאלה המרכזית כעת היא האם המגבלות הללו יישארו בגדר הצהרה סמלית, או שמא הן מסמנות את תחילתו של גל חקיקה אגרסיבי שיאלץ את ענקיות הטכנולוגיה לבחור צד באופן סופי.
