היום (ד'), קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה את הדוח השנתי על כלכלת ישראל. הדוח נכתב על ידי משלחת כלכלנים של הקרן, בראשות קוטארו אישי בעת ביקורה בארץ.
המשלחת העריכה כי בעקבות המלחמה באיראן, וכן המבצע "עם כלביא" ומלחמת "חרבות ברזל", שקדמו לו, תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2026 עודכנה כלפי מטה ל-3.5%. זאת לעומת צפי של 4.8% לפני פרוץ המערכות.
המשלחת העריכה כי חרף התחזקות השקל, האינפלציה צפויה לעלות בטווח הקצר עקב מחירי אנרגיה גבוהים ומגבלות היצע. ה-IMF צופה שיעור אינפלציה של 2.3% לעומת שיעור של 3% בשנה שעברה.
למגינת לב היצואנים: החלטת הריבית הביאה להתחזקות השקל ב-1.8% מול הדולר
המשלחת של קרן המטבע, העריכה כי תחת המצב הבטחוני המתוח, הוצאות הביטחון צפויות להישאר גבוהות והיצע העבודה מוגבל בשל גיוס מילואים וזמינות מופחתת של עובדים שאינם ישראלים. המשלחת צופה הוצאות ביטחון שיעמדו על 7.6% מהתמ"ג בשנה הקרובה. זאת לעומת 7.8% אשתקד.
לחצים אלו מצטרפים לאתגרים מבניים ארוכי טווח – כגון השתתפות נמוכה מתמשכת בשוק העבודה בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות – ומכבידים על התחזית הכלכלית לטווח הבינוני.
לסיום, המשלחת צופה צמיחה של 3.5% בתמ"ג הריאלי, זאת לעומת צמיחה של 2.9% בשנת 2025. ה-IMF לא צופה שינוי בשיעור האבטלה, שיישאר על 3%.
מדיניות פיסקלית
הדירקטורים בירכו על מחויבותן של הרשויות למשמעת פיסקלית והדגישו כי צמצום פיסקלי הדרגתי ואמין חשוב לשם בנייה מחדש של כריות ביטחון וייצוב החוב הציבורי.
בהינתן ההוצאות הביטחוניות הגבוהות והרמות הנמוכות ממילא של ההוצאות האזרחיות, הדירקטורים סברו כי ההתאמה הפיסקלית צריכה להישען בעיקר על צעדי מיסוי ומאמצים לשיפור יעילות ההוצאות.
מדיניות מוניטרית ויציבות פיננסית
הדירקטורים בירכו על מאמצי הרשויות להחזיר את האינפלציה לטווח היעד. הם הסכימו כי עמדת מדיניות מוניטרית הדוקה-מתונה של בנק ישראל נותרת מתאימה לשמירה על יציבות המחירים, בהינתן הלחצים האינפלציוניים הנובעים ממחירי אנרגיה גבוהים וזעזועי היצע.
הדירקטורים הדגישו כי הסיכונים המערכתיים במגזר הפיננסי נראים מרוסנים וכי הבנקים נותרו בעלי הלימות הון גבוהה, נזילים ורווחיים. עם זאת, הם הדגישו את הצורך בהמשך עירנות, במיוחד בכל הנוגע לחשיפת הבנקים למגזר הנדל"ן.
הדירקטורים המליצו על המשך חיזוק מסגרות מבחני הלחץ, הרחבת מגבלות הרגולציה על לווים גם לגופים פיננסיים חוץ-בנקאיים, ויישום קפדני של דרישות "תקנות בזל III".
מה יקרה אם המלחמה תתרחב?
ה-IMF מציגה תרחיש קודר בו המלחמה תמשיך ואף תתרחב. במקרה כזה, תחזית הצמיחה תצנח ל-2.75% השנה ותתרסק ל-1.5% בשנה הבאה. הוצאות הביטחון יזנקו לרמה של 9% מהתמ"ג.
הנתון המפתיע על הייטק ו-AI
בעוד שבתחומים רבים הכלכלנים מעבירים ביקורת על ישראל, קרן המטבע מאשרת את המצוינות הישראלית בתחום הטק. ה-IMF מדרג את ישראל במקום ה-18 בעולם במדד המוכנות ל-AI.
מדד AI של אוניברסיטת סטנפורד מדרג את ישראל במקום הראשון בעולם בהיקף ההשקעות הפרטיות ב-AI ובמספר חברות הסטארט-אפ החדשות שמגייסות כסף בתחום זה.
39% מהעובדים בישראל מדווחים שהם משתמשים בבינה מלאכותית באופן קבוע. זהו השיעור הגבוה ביותר בהשוואה למדינות אירופה שנבחנו.
התחזית של קרן המטבע נשמעת הגיונית בהתחשב במצב.
אם האינפלציה יורדת ל-2.3% זה דווקא חיובי, אבל הצמיחה ב-3.5% תשפיע על כולם. מה דעתכם על ההשפעה על שוק העבודה?
למה תמיד כשיש מלחמה אנחנו צריכים לשלם את המחיר הכלכלי? זה מרגיש כמו מעגל אינסופי.
ה-IMF שוב עם תרחישי אימה. בפעם הבאה שיצאו בתחזית אופטימית אולי נחגוג.
מעניין איך זה ישפיע על הריבית בבנק ישראל. אני מקווה שהם יורידו אותה כדי לעזור למשק.
קרן המטבע מדברת על 2026 אבל אנחנו עדיין מתמודדים עם ההשלכות של עכשיו. צריך תוכנית ארוכת טווח אמיתית.
בקיצור, פחות צמיחה ויותר אבטלה? תודה רבה על החדשות הטובות.
הדוח מצביע על ירידה באינפלציה וזה יכול להיות חיובי לצרכנים. עם זאת, הצמיחה הנמוכה מדאיגה אותי כעצמאי.
אם המלחמה תתרחב, אולי כדאי להתחיל לחשוב על חיסכון יותר חכם. מה אומרים המומחים?
התחזית של 3.5% לצמיחה נמוכה מהצפוי, אבל לפחות האינפלציה בשליטה. זה נותן קצת תקווה ליציבות.