נגיד בנק ישראל אמר היום כי החלטת הוועדה המוניטרית להפחית את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5% התקבלה על רקע שורה של התפתחויות כלכליות וגיאופוליטיות, ובראשן התמתנות האינפלציה, ירידה במחירי האנרגיה והירידה בפרמיית הסיכון של ישראל.
לדבריו, מאז החלטת הריבית הקודמת חלו התפתחויות משמעותיות בסביבה הגיאופוליטית. הוא ציין כי מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן הוביל לירידה במחירי האנרגיה ולהפחתת המתיחות, אך הדגיש כי ״רמת אי הוודאות עדיין גבוהה״, בין היתר בשל המשך המתיחות בגזרה הצפונית.
הנגיד אמר כי האינפלציה נותרה בחודשים האחרונים בקרבת מרכז היעד, כאשר ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 1.9%, וכי לפי תחזיות החזאים היא צפויה להישאר בתוך תחום היעד גם בשנה הקרובה. עם זאת, ציין כי קיימת אי ודאות בנוגע לעוצמת השפעתם של גורמים שונים, ובהם ההתפתחויות הגיאופוליטיות, מחירי האנרגיה, שער החליפין, הביקושים, מגבלות ההיצע והמדיניות הפיסקלית.
לדברי הנגיד, הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה להתאושש בהדרגה. הוא ציין כי נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי חזרו לעלות לאחר הירידה שנרשמה בעקבות מבצע ״שאגת הארי״, וכי גיוסי ההון של חברות ההייטק ברבעון השני של השנה הסתכמו בכ-4 מיליארד דולר.
בנוגע לשוק העבודה אמר הנגיד כי הוא נותר הדוק, תוך ירידה במספר הנעדרים הזמנית בשל שירות מילואים ועלייה מתמשכת בשכר. עוד ציין כי בענף הבנייה נמשכת פעילות גבוהה, מלאי הדירות נותר גבוה ומחירי הדירות ממשיכים לרדת.
הנגיד התייחס גם לתחזית המעודכנת של חטיבת המחקר, שלפיה, בהנחה שלא יתחדש סבב לחימה מול איראן ושתחול הקלה במגבלות ההיצע, צפוי המשק לצמוח ב-4% בשנת 2026 וב-5.5% בשנת 2027. לפי התחזית, האינפלציה צפויה לעמוד על 1.8% במהלך 2026 ועל 3% בסוף 2027.
עוד הזהיר הנגיד כי האפשרות להגדלת תקציב הביטחון מעבר להנחות התחזית עלולה להוביל לגירעון גבוה יותר ולאינפלציה גבוהה יותר מהתחזית הנוכחית.
בהתייחסות למדיניות הפיסקלית אמר הנגיד כי ישראל ניצבת בפני ״הטרילמה הפיסקלית״ – הצורך לממן את הגידול בהוצאות הביטחון, להשקיע במנועי צמיחה ובמקביל להחזיר את יחס החוב-תוצר למסלול יורד. לדבריו, ״אחד הלקחים המרכזיים מהשנים האחרונות הוא כי כריות פיסקליות אינן מותרות אלא נכס אסטרטגי״.
בסיום דבריו הדגיש הנגיד כי הירידה במחירי האנרגיה, ההקלה במגבלות ההיצע והירידה בפרמיית הסיכון תמכו בהחלטת הריבית, והוסיף כי ״ככל שציפיות האינפלציה יורדות, ובוודאי אם יתקרבו לגבול התחתון של היעד, הדבר מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, ובקצבים מהירים יותר״. הוא הבהיר כי תוואי הריבית ימשיך להיקבע בהתאם לנתוני האינפלציה, מצב המשק, ההתפתחויות הגיאופוליטיות וההתפתחויות הפיסקליות.
