המשק הישראלי מתמודד עם תקופה מאתגרת במיוחד, המאופיינת במתחים ביטחוניים, אי ודאות כלכלית וגלי שינוי במערכת הפיננסית העולמית. דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2024, שפורסם היום על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל, מספק מבט מעמיק על התמודדות המערכת הכלכלית עם אתגרים אלו, תוך ניתוח מגמות עיקריות בשלושה תחומים מרכזיים: הסביבה המאקרו-כלכלית, שוקי ההון והנדל"ן ומערכת האשראי.
בדוח נכתב כי המתיחות הביטחונית בישראל נמשכת, והשפעות מלחמת "חרבות ברזל" מכבידות על המשק. ההשלכות הכלכליות של המצב מתבטאות בין היתר בירידה בפעילות העסקית, עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל והפחתות דירוג אשראי מצד סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. אלו מובילים לעלייה בעלויות המימון של הממשלה ולהגדלת הוצאות הביטחון.
למרות זאת, הדוח מציין כי התערבות ממשלתית, לצד מדיניות מוניטרית זהירה של בנק ישראל, הצליחה לבלום חלק מההשפעות השליליות, ושמרה על יציבות יחסית של המערכת הפיננסית.
מדדי המניות המקומיים התאוששו ברבעון האחרון של השנה, אך הם עדיין נמוכים יחסית לשווקים הגלובליים. העלייה משקפת חזרת אמון מסוימת מצד משקיעים, אך תנודתיות גבוהה והערכת סיכונים זהירה עדיין מאפיינות את השוק.
גם בשוק האג"ח נרשמה ירידה בפרמיות הסיכון, אך מחירי האג"ח הממשלתיות והחוב התאגידי מושפעים ישירות ממגמות גלובליות ומשינויים כלכליים פנימיים.
שוק הדיור ממשיך להציג מגמת עלייה במחירים, לצד התאוששות מסוימת בהיקף העסקאות. מחירי השכירות מוסיפים לטפס, דבר שמעלה חששות בנוגע לנגישות הדיור, במיוחד עבור משקי בית עם הכנסה בינונית ונמוכה.
הדוח מזהיר כי המשך מגמת העלייה עלול להוביל לסיכונים בטווח הארוך, בעיקר בשל הסתמכות גוברת של רוכשים על אשראי גבוה והתרחבות מנגנוני מימון המאפשרים דחיית תשלומים.
ענף הבנייה רשם עלייה משמעותית בהיקף האשראי, כאשר קבלנים מציעים תנאי מימון גמישים במיוחד, כולל דחיית תשלומים למועד קבלת הנכס. תופעה זו מאפשרת לרוכשים להיכנס לשוק גם ללא הון עצמי גבוה, אך במקביל היא מגדילה את רמות הסיכון הפיננסי במשק.
תחום המשכנתאות ממשיך להתרחב, עם גידול משמעותי במספר הלווים הנמצאים בסיכון גבוה. כ-40% מהמשכנתאות החדשות הן במסלולים בריבית משתנה, מה שהופך את הלווים לרגישים מאוד לעליות ריבית עתידיות.
שיעורי הפיגור בהחזרי האשראי נותרו נמוכים, אך הדוח מזהיר כי כל שינוי משמעותי במשק, כמו עלייה באבטלה או האטה בצמיחה, עלול להוביל לעלייה במספר הלווים שיתקשו לעמוד בהתחייבויותיהם.
הדוח מזהה שני תרחישים עיקריים שעלולים להשפיע על היציבות הפיננסית בעתיד הקרוב – האחד, תרחיש בו הלחימה מתפשטת או מתארכת, דבר שיוביל לפגיעה בפעילות הכלכלית, בהכנסות הממשלה, ובאמון המשקיעים. התרחיש השני הוא האטה גלובלית אפשרית, כאשר ירידה בצמיחה הכלכלית העולמית תפגע ביצוא הישראלי, תעלה את יוקר המחיה, ותכביד על המגזר העסקי המקומי.
המלצת הדוח היא להמשיך במדיניות פיסקלית ומוניטרית זהירה, תוך שמירה על יציבות פיננסית וצמצום הסיכונים הנלווים להתרחבות האשראי והגידול בחוב הציבורי.
המשק הישראלי הצליח לשמור על יציבות יחסית למרות האתגרים הפיננסיים והגיאופוליטיים, אך המשך מגמות אלו עלול להוביל לקשיים משמעותיים בעתיד. עליית מחירי הדיור, גידול באשראי העסקי והצרכני ועלויות מימון גבוהות מחייבים ניהול כלכלי מחושב מצד קובעי המדיניות.
בעוד שהשווקים הפיננסיים מתחילים להראות סימני התאוששות, הדרך ליציבות מלאה עדיין ארוכה, ותלויה בשינויים גלובליים ובניהול זהיר של הכלכלה הישראלית.
