בחודש פברואר 2025 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-38.9 מיליארד שקל. למרות שמדובר בסכום גבוה, יש להביא בחשבון השפעות שונות על גביית המסים, בהן שינויי חקיקה, הקדמות יבוא ותשלומים חד-פעמיים שהשפיעו על הנתונים. בהשוואה לפברואר 2024, נרשמה ירידה ריאלית של 1% בהכנסות המדינה ממסים, כאשר המסים הישירים ירדו ב-1% והמסים העקיפים ירדו ב-7%. במקביל, בהשוואה לינואר-פברואר 2024, נרשמה עלייה מצטברת של 12% בהכנסות, מתוכה הכנסות ממסים ישירים עלו ב-16%, הכנסות ממסים עקיפים עלו ב-5%, והכנסות מאגרות עלו ב-18%.
אחד הגורמים המרכזיים להשפעה על הכנסות המדינה היה הקדמת היבוא של כלי רכב בדצמבר 2023 ודצמבר 2024. לקראת ינואר 2024 הועלה מס הקנייה על כלי רכב חשמליים מ-20% ל-35%, ובינואר 2025 הוא עלה שוב ל-45%. כמו כן, בוטלה לחלוטין הטבת המס על רכבי פלאג-אין היברידיים. שינויים אלו גרמו להקדמות יבוא מסיביות, מה שהוביל להכנסות גבוהות יותר במסים עקיפים בסוף 2023 ובסוף 2024, אך ירידה בהכנסות בתחילת 2024 ובפברואר 2025. ההשפעה של הקדמות היבוא מוערכת בכ-0.9 מיליארד שקל פחות במסים עקיפים בפברואר 2025 על חשבון דצמבר 2024, ובכ-0.4 מיליארד שקל פחות בהשוואה להשפעת ההקדמה של דצמבר 2023.
בקרב המסים הישירים נרשמה יציבות יחסית, עם מספר חריגות בולטות. בפברואר 2025 בוצע תשלום חד-פעמי חריג במס חברות בסך 0.5 מיליארד שקל, שהעלה באופן זמני את הכנסות המדינה. בתחום מס הרכישה, חל שינוי משמעותי בהפרשה לקרן פיצויים, כאשר בפברואר 2024 ההפרשה עמדה על 80% בלבד, ואילו בפברואר 2025 היא עמדה על 100%, מה שהביא להגדלת ההכנסות ממס רכישה.
הכנסות המדינה ממסים ישירים הסתכמו ב-20.2 מיליארד שקל בפברואר 2025, עלייה בהשוואה ל-23.5 מיליארד שקל בפברואר 2024, אך בשיעורים אחידים מדובר בירידה של 7%. עיקר הירידה מוסברת בגבייה נמוכה יותר בפברואר 2024, בשל הקדמת יבוא ושינויים במיסוי הרכב. עם זאת, בהשוואה לפברואר 2023 נרשמה עלייה של 1% בהכנסות ממסים ישירים.
הכנסות מס הכנסה ברוטו הסתכמו ב-11.3 מיליארד שקל בפברואר 2025, לעומת 9 מיליארד שקל בפברואר 2024. מדובר בעלייה של 17% בשיעורים אחידים, כאשר ההכנסות ממס הכנסה מחברות עלו ב-19% והכנסות ממס הכנסה מעצמאים ובעלי מניות עלו ב-10%. ניכויי מס הכנסה משכירים ומניכויים במקור הסתכמו ב-12.8 מיליארד שקל בפברואר 2025, עלייה של 7% לעומת פברואר 2024. בתחום שוק ההון נרשמה עלייה משמעותית בגבייה: ההכנסות מניכויי מס ניירות ערך עלו ב-136% וההכנסות מניכויי מס על דיבידנדים מחברות ציבוריות עלו ב-10%.
בענף מיסוי המקרקעין, ההכנסות נטו ממסים אלו הסתכמו ב-2 מיליארד שקל בפברואר 2025, עלייה של 59% לעומת פברואר 2024. זהו הנתון הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2022. ההכנסות ממס שבח עלו ב-33% וההכנסות ממס רכישה עלו ב-115% לעומת הרמה הנמוכה בפברואר 2024. העלייה בגבייה נובעת בעיקר מרמת עסקאות גבוהה בסוף 2023, שהשפיעה על ההכנסות בתחילת 2024.
בקרב המסים העקיפים נרשמה ירידה בהכנסות. ההכנסות ממסים עקיפים בפברואר 2025 הסתכמו ב-14.4 מיליארד שקל, ירידה של 7% לעומת פברואר 2024, אך עלייה של 1% בהשוואה לפברואר 2023. ההכנסות נטו ממע"מ הסתכמו ב-10.7 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 2% לעומת פברואר 2024. מס הקנייה על יבוא הסתכם ב-1.5 מיליארד שקל בפברואר 2025, ירידה בהשוואה ל-1.7 מיליארד שקל בפברואר 2024, אך עלייה ריאלית של 3% בניכוי השפעות ההקדמה ביבוא כלי רכב. ההכנסות מבלו דלק הסתכמו ב-2 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 4% לעומת פברואר 2024. הכנסות מאגרות הסתכמו ב-2 מיליארד שקל בפברואר 2025, עלייה של 8% לעומת פברואר 2024.
מגמות ארוכות טווח מצביעות על האטה בקצב הצמיחה של הכנסות המדינה ממסים מאז אמצע 2023, לאחר שיאי הגבייה במחצית הראשונה של 2022. הירידה הואצה ברבעון האחרון של 2023, אך מתחילת 2024 מסתמנת התאוששות בגבייה, בין היתר בשל השפעות המלחמה והגידול בפעילות הכלכלית. בפברואר 2025, הגבייה הייתה גבוהה ב-2% מהשיא שנרשם במחצית הראשונה של 2022, אך עדיין בקצב ירידה שנתי של 14%.
מנגד, הוצאות הממשלה בפברואר 2025 הסתכמו ב-45.7 מיליארד שקל, ירידה של 5.2% לעומת פברואר 2024. המגמה מוסברת בירידה חדה של 30.7% בהוצאות הביטחון לעומת השנה הקודמת, לצד ירידה של 7.6% בהוצאות המשרדים הממשלתיים. עם זאת, תשלומי הריבית על החוב הלאומי עלו ב-21.5%, מה שהביא לעלייה בהוצאות הממשלה בסעיף זה.
בחישוב שנתי, הגירעון התקציבי של 12 החודשים האחרונים עמד על 5.3% מהתוצר, ירידה של 0.4 נקודות אחוז לעומת התקופה הקודמת. בפברואר 2025 נרשם גירעון חודשי של 6.1 מיליארד שקל, לעומת 13.6 מיליארד שקל בפברואר 2024. מנגד, בתקופה ינואר-פברואר 2025 נמדד גירעון מצטבר של 11.5 מיליארד שקל, לעומת עודף תקציבי של 16.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
