במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך התקיימה היום ועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות, אשר עסקה בשאלות קריטיות לעתידו של שוק ההון הישראלי – בראשן: כיצד לקדם הנפקות בשוק מקומי המצוי באי-ודאות רגולטורית ופוליטית גוברת.
חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, התראיין במסגרת הוועידה על-ידי העיתונאי ערן בר-טל, העורך הראשי של ערוץ הכלכלה, והתייחס לנושאים רגולטוריים שנמצאים במרכז הדיון הציבורי. לדבריו, "אין זה סביר שמבנה תאגידי של חברה יוכרע בעתיד על סמך פרשנות רגולטורית או שיפוטית לא יציבה". רוטמן ציין כי הוא מקדם הצעה לפיה ההכרעה האם יש בחברה בעל שליטה תחול רק מהיום בו היא מתקבלת ואילך – ולא תוחל רטרואקטיבית. הוא הדגיש את הצורך בקביעת אחוזי שליטה קבועים, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, כדי למנוע חוסר בהירות שיפוטית.
רוטמן התייחס גם לחוק התובענות הייצוגיות: "אנחנו לא מתנגדים לתביעות מוצדקות, במיוחד בתחום הנגישות, אך יש מנגנונים שמעודדים עורכי דין לנצל את המערכת ולהגיש תביעות לא ענייניות". לטענתו, עודף רגולציה יוצר עילות משפטיות מלאכותיות, ומכביד על פעילות השוק הפרטי. הוא הוסיף כי למדינה יש כיום הגנות משפטיות נרחבות שאינן קיימות עבור גופים פרטיים, דבר הפוגע בשוויון ובהתנהלות הכלכלית. לטענתו, הפחתת רגולציה בשוק ההון לא זוכה לתמיכה ציבורית מספקת משום שהיא נוגעת למגזר עסקי מצומצם, בניגוד ליוזמות שפונות לצרכן הקצה. לסיכום דבריו, הדגיש רוטמן כי "האג'נדה הכלכלית של הממשלה היא הפחתת רגולציה, וצריך לפעול למימושה גם בתחום שוק ההון".
עוד באותו הנושא
עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, התייחס בנאומו לפתיחת השנה החדשה בצל אירועים ביטחוניים, וציין כי שוק ההון בישראל הוכיח חוסן בשנה החולפת. עם זאת, הוא התריע מפני הסכנות הגלומות בגלי הנפקות צפויים, במיוחד ברבעון הקרוב: "לחצים של שוק חם עלולים לפגוע בתמחור. אנחנו רואים תקופות שבהן הסטנדרטים יורדים, ולכן נדרש פיקוח מוגבר על הגילוי התשקיפי". זינגר הדגיש כי רשות ני"ע תמשיך לפקח על שקיפות המידע, במיוחד במקרים של הנפקות חוב ואקוויטי בענפי הנדל"ן, והוסיף כי מספר חברות מתחום ההתחדשות העירונית מגיעות לשוק, אך נדרשת זהירות: "המסגרת הרגולטורית בתחום זה מורכבת יותר, ולכן לא נאפשר דיווחים לא מבוססים".
זינגר התייחס לעלייה במספר חברות הנדל"ן המגייסות חוב בשוק ההון ואמר: "כשיזמים מחפשים חלופה למימון בנקאי, שוק ההון הוא הכתובת – אבל חשוב שלא נעביר את הסיכונים מהבנקים לשוק בלי בקרה. לכן, אנחנו צפויים לפרסם בקרוב נייר עמדה בנושא הנפקות חוב, שיגדיר את כללי הגילוי ויבטיח שהדיווחים יהיו מבוססים, ברורים ומדויקים".
נושא הנדל"ן עמד גם הוא בלב הדיונים, עם השתתפות מנהלים בכירים בענף. אבי ברזילי, מנכ"ל אפי נכסים, הסביר כי אחרי ההלם הראשוני של המלחמה, השוק חזר לאתגרים המבניים שקדמו לה, ובראשם משבר בשוק המשרדים. לדבריו, שוק האג"ח לעיתים מספק אלטרנטיבה מימונית טובה יותר מהבנקים, אך העלויות ושוק העבודה ממשיכים להוות חסם. קרן כליפה, מנכ"לית G-city, התריעה על מחסור בכוח אדם בענף הבנייה, לצד עלויות גבוהות שמועברות בסופו של דבר לצרכן. היא הצביעה גם על בעיה בירוקרטית בהליכי הרישוי שמעכבת את מסירת הדירות. נועם גרייף, מנכ"ל עמרם אברהם, ציין כי מגמת עליית המחירים צפויה להימשך, בין היתר בשל מחירי קרקעות ושכר עבודה גבוהים, לצד מחסור בפועלים.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, התייחס להשפעות השיח הפוליטי על שוק ההון: "אמירות שמערערות את שלטון החוק מזיקות לא רק לאמון הציבורי, אלא גם ישירות לשוק ההון וליכולת של חברות לגייס הון. בלי הנפקות חדשות – השוק מצטמצם". פלטו הדגיש כי נדרש שיתוף פעולה בין הרגולטורים, החברות והמדינה, כדי ליצור סביבה המעודדת הנפקות. לדבריו, בין הכלים הנדרשים: שיפור תנאי הסף, שקיפות רגולטורית, והפעלת תמריצים מוסדיים להשקעה בשוק המקומי.
במהלך הוועידה הוענק לראשונה אות קש"ת – קידום שוויון מגדרי בתאגידים – לבנק הפועלים, כהכרה במאמצי הבנק לקידום גיוון והכלה. את האות העניקה עו"ד ענת פילצר-סומך, סמנכ"לית ויועצת משפטית של האיגוד, אשר ציינה כי "תמריצים חיוביים כמו אות קש"ת הם כלי אפקטיבי בקידום אג'נדה מגדרית בעסקים". האות הוענק לנעמה הלוי-פאר ומריאנה מועלם, האחראיות על תחום הבנקאות החברתית והנגישות בבנק.
בפאנל שעסק בגילוי בתשקיפים, בו השתתפו נציגי רשות ניירות ערך, אנשי מקצוע ושוק, הוצגה עמדה רחבה בעד קיצור ואופטימיזציה של הדוחות התקופתיים. עו"ד אמיר הלמר, מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, אמר כי קיימת בעיה של "עודף גילוי", שפוגע לעיתים בחברות ומכביד על המשקיעים. לדבריו, הרשות מעודדת חברות לפעול לקיצור הדיווחים, ונכונה לסייע להן באופן פרטני בהליך הזה. לדבריו, נדרשת חקיקה שיטתית בנושא, אך האתגרים הפוליטיים מקשים על העברתה. רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות, התייחסה להשפעת המצב המשפטי והפוליטי על דירוג האשראי של המדינה: "המשבר החוקתי שוקל יותר מהמלחמה מבחינת השפעתו על השוק. כשחוזרת המהפכה המשפטית – השוק מגיב בהתאם".
משתתפים נוספים בפאנל הצביעו על חשיבות ההנגשה של השוק לחברות פרטיות ועל הצורך בקיצור הליכים. עומרי לוי, מנכ"ל אקטיב חיתום, קרא לפישוט התשקיפים וצמצום לוחות הזמנים בהנפקות. עוזי לוין, מנכ"ל תשתית אנרגיה, שיתף בניסיון של החברה הממשלתית שבניהולו, שהצליחה לגייס חוב בשוק המקומי, בין היתר בזכות דירוג גבוה ואמון מוסדי. דני ויטאן, ראש תחום מקצועי ב-KPMG, ציין כי מרבית החברות הפונות כיום לשוק הן בתחום הנדל"ן, הפיננסים והתעשייה – תחומים יציבים יחסית במונחים תזרימיים. עו"ד רוני טלמור ממשרד המשפטים סיכמה כי הרגולציה חייבת להבטיח איזון: מחד, לעודד פעילות של חברות זרות בשוק הישראלי, ומאידך – לשמור על אמון הציבור באמצעות ממשל תאגידי תקין.



