ענף המלונאות בישראל בשנת 2024 חווה טלטלה עמוקה, ששינתה באופן דרמטי את פניו – מתעשייה ממוקדת תיירות חוץ, הפך הענף בחלקו לשירות לאומי לאירוח אוכלוסיות שפונו מבתיהן בעקבות מלחמת חרבות ברזל. בעוד שלפני פרוץ הלחימה ב-7 באוקטובר 2023 נמשכה מגמת ההתאוששות ההדרגתית ממגפת הקורונה, הרי שמיד לאחר מכן חלו שינויים חדים הן בביקושים והן באופי הפעילות המלונאית.
ההכנסות הכוללות של מלונות התיירות בשנת 2024 עמדו על 13.5 מיליארד שקל – ירידה של 8% בהשוואה ל-14.2 מיליארד שקל בשנת 2023. מדובר בירידה ריאלית, המושפעת בעיקר מהתכווצות דרמטית של 71% בהכנסות מתיירים מחו"ל, לצד עלייה של 21% בפדיון מהקהל הישראלי. לראשונה זה שנים, 90% מהפדיון השנתי במלונות התקבל מאורחים ישראלים, לעומת 69% בלבד בשנה שקדמה לה.
הירידה בפעילות התיירותית הנכנסת לא הייתה אחידה לאורך השנה: ניתוח עונתי מראה כי ברבע האחרון של השנה (אוקטובר–דצמבר 2024) נרשמה דווקא עלייה חלקית בפדיון מתיירים – 22% מכלל ההכנסות מתיירים בשנה זו התקבלו בפרק זמן זה בלבד, לעומת 8% בלבד בתקופה המקבילה ב-2023. עם זאת, בהשוואה לרבעון הקודם (יולי–ספטמבר), חלה ירידה חודשית ממוצעת של 2.6% וירידה כוללת של 15% במונחי עונתיות, המעידה על שבר מגמה.
שינויי הביקוש הובילו גם לשינויים בגזרת התעסוקה. מספר המשרות החודשי הממוצע בענף ירד מ-42 אלף בשנת 2023 ל-38 אלף בשנת 2024 – נתון הכולל עובדים ישירים וגם כאלו שהועסקו באמצעות חברות כוח אדם. התכווצות זאת מבטאת את הצמצום בפעילות תיירותית המסורתית, לצד העברת חלק מהמלונות לתפקידי אירוח חירום.
במקביל, נרשמה ירידה במספר בתי המלון הפעילים. בעוד שבספטמבר 2023 פעלו בישראל 452 מלונות תיירות, הרי שבסוף 2024 נותרו פעילים רק 436. מספר החדרים הכולל עמד על כ-51 אלף, עם תפוסה שנתית ממוצעת של 61%.
גם מפת הפדיון הארצית מצביעה על הבדלים חדים. אילת ניצבת בראש הטבלה עם פדיון של 3.3 מיליארד שקל – כ-25% מסך ההכנסות של הענף כולו, כאשר כמעט כל ההכנסות בעיר הגיעו מקהל ישראלי (99%). תל אביב-יפו דורגה שנייה עם הכנסות של 2.5 מיליארד שקל, וירושלים שלישית עם כ-1.8 מיליארד שקל. תל אביב בלטה גם כפלטפורמה המרכזית לתיירות חוץ – 44% מההכנסות מתיירים ברחבי הארץ נרשמו בעיר זו.
אזורי תיירות נוספים חוו ירידות חדות בפדיון. טבריה, למשל, ירדה מ-1.09 מיליארד שקל ל-908 מיליון שקל, מתוכם רק 18 מיליון הגיעו מתיירים – ירידה כמעט מוחלטת מהכנסות חוץ. גם בים המלח נרשמה ירידה דומה, כאשר ההכנסות מתיירים הצטמצמו מ-141 מיליון שקל ל-19 מיליון בלבד.
מבחינת נתוני מגמה וניכוי עונתיות, המלחמה יצרה שבר סטטיסטי אשר מנע את חישוב מגמות עבור תיירות פנים. עם זאת, מגמות התיירות הנכנסת חושבו על בסיס נתוני אוקטובר–דצמבר 2024, והן מצביעות על ירידה מתמשכת בפדיון.
ניתן לסכם כי שנת 2024 הייתה שנה חריגה וטעונה לענף המלונאות, אשר נדרש לתפקד בזירה משתנה – הן עסקית והן לאומית. המלונות שימשו בית חלופי לאלפי אזרחים מפונים, תפקדו בתנאי אי-ודאות מתמשכת, ובחלק מהמקרים אף לא פעלו כלל. במקביל, המשך מגמת הירידה בתיירות הנכנסת מעמיד סימן שאלה על קצב ההתאוששות של הענף, שיידרש בשנים הקרובות לא רק לשיקום אלא גם להתאמה למציאות משתנה.
