בריטניה השעתה היום (שלישי) את שיחות הסחר עם ישראל, על רקע המצור המתמשך על רצועת עזה. שר החוץ הבריטי, דיוויד לאמי, הודיע בפרלמנט כי השגרירה הישראלית בלונדון, ציפי חוטובלי, זומנה לפגישה דחופה במשרד החוץ. במהלך השיחה תועבר לה מחאה חריפה בנוגע למצור בן 11 השבועות, אשר לדבריו "חוסם סיוע הומניטרי בסיסי, אכזרי ובלתי ניתן להצדקה".
לאמי ציין כי פעולות והתבטאויות של שרים בכירים בממשלת ישראל, בהם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, גרמו לפגיעה ביחסים הדיפלומטיים. בין היתר, התייחס לדבריו של סמוטריץ' שהצהיר כי "עזה תהיה חרבה לחלוטין. כל תושביה ירוכזו דרומית לציר מורג ויזרמו החוצה".
בנוסף, בריטניה הודיעה על סנקציות חדשות נגד שלושה אישים וארבעה ארגונים הקשורים לתנועת ההתנחלויות ביהודה ושומרון. בין המושפעים – דניאלה וייס, ממנהיגות ההתיישבות, שנכנסה לרשימה השחורה ונכנסו עליה מגבלות פיננסיות ואיסורי נסיעה. לדברי לאמי, ממשלת ישראל "אינה פועלת בצורה מספקת" נגד אלימות המתנחלים, דבר המסכן את הסיכוי להסדר של שתי מדינות.
הסכם הסחר החופשי בין ישראל לבריטניה נחתם בפברואר 2019, ונכנס לתוקף בינואר 2021, לאחר פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי. ההסכם נועד להבטיח את המשכיות הסחר בין המדינות. שיחות לשדרוג ההסכם החלו ביולי 2022, עם התמקדות בשירותים וחדשנות. עד כה התקיימו חמישה סבבי מו"מ, האחרון באפריל 2024.
משרד החוץ הישראלי פרסם את תגובתו, בה נכתב: "גם לפני ההכרזה של היום, ממשלת בריטניה הנוכחית כלל לא קידמה את המשא ומתן להסכם הסחר. יתרה מכך, ההסכם נועד לשרת את טובתן ההדדית של שתי המדינות. אם ממשלת בריטניה בוחרת, מתוך אובססיה אנטי-ישראלית ושיקולים פוליטיים פנימיים, לפגוע בכלכלה הבריטית — זו בחירתה. המנדט הבריטי הסתיים בדיוק לפני 77 שנה. לחצים חיצוניים לא יסיטו את ישראל מהדרך שבה היא מגינה על קיומה וביטחונה מול אויבים המבקשים להשמידה".
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, ציין ביולי האחרון כי ההסכם המתגבש עם בריטניה צפוי להיות "הגדול, המקיף והמודרני ביותר של מדינת ישראל" ומהווה אינטרס משותף לשתי הכלכלות. בשנת 2024 הסתכם הסחר הכולל בין המדינות בכ-5.6 מיליארד ליש"ט, ירידה בהשוואה לשנת 2023, שבה עמד היקף הסחר על כ-6.3 מיליארד דולר.
