על רקע מתיחות ביטחונית גוברת בישראל והחרפת עימותי הסחר בין ארצות הברית לאירופה, השווקים הפיננסיים רשמו ירידות חדות והמשקיעים בחרו במקלטים בטוחים. פרמיית הסיכון באג"ח ממשלתיות, ציפיות האינפלציה והריביות העתידיות משקפות חוסר ודאות כלכלית עמוק, כך לפי סקירה שבועית של בנק הפועלים.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע בסוף השבוע על כוונתו להטיל מכסים של 12% על כלל היבוא מהאיחוד האירופי ו־21% על סמארטפונים שמיוצרים מחוץ לארה"ב – מהלך שייכנס לתוקף בתחילת יוני. ההודעה עוררה תגובה שלילית חדה בשוקי ההון: מדדי S&P 500, דאו ג'ונס ונאסד"ק ירדו ביותר מ־2%. באסיה נרשמו ירידות דומות, בעוד שבאירופה התגובה הייתה מתונה יותר.
בתוך כך, אושרה בבית הנבחרים תוכנית התקציב של טראמפ – "One Big Beautiful Bill" – הכוללת הארכת הטבות מס, הגדלת תקציבי ביטחון, וקיצוץ בתקציבי רווחה. לפי ההערכות, יישומה יוביל להגדלת החוב הלאומי ב־2.4 טריליון דולר בעשור הקרוב. תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו על רקע ביקוש נמוך להנפקות, בעקבות הורדת דירוג האשראי של ארה"ב על ידי Moody’s.
בישראל, השקל נחלש ב־2.5% מול סל המטבעות, על רקע התגברות הלחימה ברצועת עזה, סערה סביב מינוי ראש השב"כ ואיומים של מדינות אירופיות להשעות את הסכם הסחר עם ישראל. מדד ת"א 125 ירד ב־2.0%. פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים לבין המקבילה האמריקאית עומד על כ־145 נקודות בסיס – רמה שמושכת עניין מצד משקיעים מוסדיים מקומיים.
למרות המתיחות, ציפיות האינפלציה בישראל נותרו יציבות סביב 2% – אמצע יעד יציבות המחירים. עם זאת, בבנק הפועלים מזהירים מפני לחצים אינפלציוניים מחודשים ברמה הגלובלית, על רקע התרחבות גירעונות ממשלתיים והיעדר משמעת תקציבית במדינות רבות.
האפיקים הצמודים למדד זוכים לביקושים גוברים, מתוך תפיסה כי האינפלציה הגלומה באג"ח כיום נמוכה מדי ביחס לסיכונים. לפיכך, נפתח פער תשואות פוטנציאלי בין האפיקים הצמודים לשקליים.
הריבית בישראל נותרת על 4.5%, ובסקירה מציינים כי בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית על כנה בהחלטה הקרובה (27.5.2025). עם זאת, ייתכן ויוכל לאפשר הפחתה נוספת בהמשך השנה, ככל שהאינפלציה תישאר בשליטה.
החשש ממדיניות פיסקלית לא אחראית בארה"ב משפיע גם על שוקי החוב העולמיים. תשואות האג"ח עלו גם בבריטניה וביפן, שבהן נדרשת התמודדות עם גירעונות גדלים. באירופה, הנתונים מצביעים על צמיחה שלילית של כ־0.2% ברבעון האחרון, ומדד מנהלי הרכש ירד מתחת ל־50 נקודות – רף המעיד על התכווצות.
הבנק המרכזי האירופי צפוי להגיב בירידת ריבית נוספת, ככל הנראה לרמה של 2.0%, בהתאם להתפתחויות בזירת הסחר.
