פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, דיברה היום בכנס "ממשבר למשבר" של ארגון דף חדש ובית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. לדבריה, נגישות לאשראי היא כלי חשוב, במיוחד בתקופות משבר: "כאשר יש גיבוי של נכס וניתן להקל מעט בתנאי האשראי, זה לרוב מסייע לאנשים לעבור תקופות מאתגרות".
פלוג ציינה כי במהלך תקופת המלחמה ביצע בנק ישראל שורה של הקלות בתחום האשראי, אך הדגישה כי לצד היתרונות קיימים גם סיכונים ואי ודאות. לדבריה, האחריות מתחלקת בין הלווים, שצריכים להעריך את יכולת ההחזר שלהם, לבין הבנקים והגופים הפיננסיים, שחייבים לבצע חיתום מקצועי ולהימנע מהלוואות בעייתיות.
פלוג התייחסה גם לטענות על נטילת הלוואות נוספות לצד משכנתא: "לא היית רוצה למנוע מאדם בעל משכנתא לקחת הלוואה לרכב אם יש לו כושר החזר יציב. אם הבנק לא בודק את יכולת ההחזר, הוא לא עושה את עבודתו".
בנוגע ליוקר המחיה אמרה: "יוקר המחיה גבוה, אך השכר הריאלי עלה בכ־25% בעשור האחרון, ותרבות הצריכה התרחבה. לאנשים קשה לוותר על חופשה נוספת או שדרוג רכב".
פלוג הדגישה כי אינפלציה היא הגורם המרכזי המשפיע על רמת המחירים, והביעה אמון בתהליך קבלת ההחלטות של בנק ישראל לגבי הריבית: "מבחוץ אי אפשר להיכנס לרזולוציות של רבע אחוז או חודש לפה או לשם, וטוב שההחלטות אינן בידיים פוליטיות".
כמו כן קראה לחיזוק הפיקוח על הגופים החוץ בנקאיים, שמעמדם גדל בשוק האשראי: "יש מקום להדק את הפיקוח בקרב גופי חוץ בנקאיים, הפיקוח על הבנקים צריך לדאוג להוגנות מול הלקוחות, ולוודא שלא יהיה שיווק אגרסיבי מדי. מאגר נתוני האשראי כבר הוזיל את עלויות ההלוואות בזכות מידע מדויק יותר – וצעדים מסוג זה יכולים לשפר את המצב".
בנוגע למימוש נכסים, הבהירה כי מדובר בתופעה זניחה: "הבנקים לא בונים על מימוש דירות, זה מאוד נדיר. אבל חשוב לומר- יש לעתים להיטות יתר, במיוחד בגופים חוץ בנקאיים, לשווק הלוואות שלא תואמות את צורכי הלקוחות".
פלוג ציינה כי רמת האשראי בישראל עדיין מתונה וציבור רחב נהנה מגישה לאשראי המאפשרת צריכה לצד יכולת החזר. עם זאת, היא הדגישה כי הדיון הציבורי מתעלם מהיעדר חינוך פיננסי בישראל: "לפני כעשור יזמנו תוכנית לחינוך פיננסי בבתי הספר. זה עבד מצוין, הייתה היענות רחבה, אך בעקבות ביקורת ציבורית על החדרת מסרים שיווקיים, התוכנית בוטלה. כיום אין כמעט תוכן כזה במערכת החינוך".
