הכלכלן הראשי: "הכלכלה מצוינת – ובפוזיציה להיות במקום טוב יותר"

לאחר יותר משנתיים של מלחמה והשלכות כלכליות משמעותיות, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, מציג תמונת מצב יציבה של הכלכלה הישראלית – ואף אופטימית במבט קדימה. בראיון מיוחד לערוץ 10 – ערוץ הכלכלה של ישראל – הצביע על נתונים שהפתיעו לטובה, לצד החלטות מדיניות שיקבעו את קצב הצמיחה ואת רמת החיים בשנים הקרובות.

"במידה רבה הנתונים אפילו הפתיעו אותנו לטובה", אמר אברמזון. "שיעורי הצמיחה, ההכנסות ממסים, האבטלה והאינפלציה – כולם מצביעים על כך שהכלכלה הישראלית נמצאת במקום טוב." לדבריו, למרות התקופה המאתגרת, "אנחנו במקום טוב – וגם בפוזיציה להיות במקום עוד יותר טוב."

בשנת 2025 נרשמה צמיחה של כ-3.1%, נתון שנחשב חיובי במיוחד על רקע המלחמה, גיוס המילואים הנרחב והפגיעה הזמנית בפעילות המשק.

תחזית הצמיחה של 5.2%: הבסיס למדיניות הכלכלית של המדינה

תחזית הצמיחה של הכלכלן הראשי לשנת 2026 עומדת על 5.2%, והיא אינה רק הערכה כלכלית נוספת, זו התחזית שעליה מבוססת המדיניות הפיסקלית של המדינה – כולל תכנון התקציב, יעד הגירעון והערכת ההכנסות ממסים.

"התחזית שלנו היא הבסיס למדיניות הפיסקלית", אמר אברמזון. "המשמעות היא שהחלטות מרכזיות על היקף ההוצאות, יעד הגירעון וקצב ההתכנסות חזרו ליחס חוב נמוך יותר, נשענות על הערכה זו.

התחזית מבוססת על התאוששות הדרגתית מהשפעות המלחמה וחזרה לפעילות כלכלית מלאה יותר. בהתאם לכך, ההערכה היא כי יחס החוב-תוצר צפוי להתחיל לרדת בהדרגה, גם אם לא באופן חד בטווח הקצר".

יחס החוב-תוצר: "התפקיד שלנו הוא לתת תג מחיר"

יחס החוב-תוצר של ישראל עומד כיום על כ-69%, לאחר עלייה בעקבות הוצאות המלחמה. מדובר ברמה שנחשבת סבירה בהשוואה בינלאומית, אך גבוהה מהרמות שקדמו למשבר. היעד בטווח הארוך הוא חזרה לכיוון של כ-60%.

אברמזון הדגיש כי מדובר בהחלטה עם השלכות כלכליות ברורות. "התפקיד שלנו ככלכלנים הוא לתת תג מחיר", אמר. לפי ההערכות שהוצגו, אי־הפחתה של יחס החוב לאורך זמן צפויה לפגוע בצמיחה וברמת החיים. "מקבלי ההחלטות צריכים להבין את המשמעות – ולהחליט האם הם מוכנים לשלם את המחיר הזה."

במקביל, הוא הבהיר כי הפחתת החוב מחייבת צעדים מדיניותיים. "אין ארוחות חינם", הדגיש. "הפחתת יחס החוב מחייבת קבלת החלטות, בין אם בצד ההוצאות ובין אם בצד ההכנסות."

מיסוי בישראל: "המערכת תלולה מדי"

בהתייחס למערכת המס, אברמזון, שמתוקף תפקידו משמש כממונה על הכנסות המדינה, ציין כי מבנה מס ההכנסה בישראל תלול יחסית. "המערכת תלולה מדי", הסביר והוסיף כי המעבר לשיעורי מס גבוהים מתרחש במהירות יחסית, מה שעשוי להשפיע על תמריצי עבודה.

לדבריו, יש מקום לבחון ריווח של מדרגות המס, כדי ליצור מערכת מאוזנת יותר. במקביל, הוא הצביע על כך שמערכת המס כוללת פטורים שונים שיוצרים מורכבות ולעיתים עיוותים. גישה זו באה לידי ביטוי גם ביחס למע"מ. "מע״מ אחיד עדיף מבחינה כלכלית, וה-OECD משבח אותנו על מערכת המע"מ שלנו", אמר, והסביר כי אם המדינה מעוניינת לסייע לאוכלוסיות מסוימות, עדיף לעשות זאת באמצעים ישירים ולא באמצעות חריגים במערכת המס.

AI והמשק הישראלי: "יותר הזדמנויות מאתגרים"

אחת הבעיות המבניות של הכלכלה הישראלית לאורך שנים היא הפער בין ענף ההייטק, שבו הפריון גבוה מאוד, לבין ענפים אחרים במשק. אברמזון הצביע על כך שהשינויים הטכנולוגיים הנוכחיים עשויים לסייע בצמצום הפער הזה.

לדבריו, יש הזדמנות להכניס כלים טכנולוגיים מתקדמים לענפים נוספים – בהם שירותים, פיננסים, תעשייה והמגזר הציבורי – ולהביא לשיפור משמעותי בפריון. מעבר של ידע וכלים לענפים נוספים יכול לתרום ליעילות רחבה יותר של המשק, ולהוות בסיס לצמיחה עתידית.

על רקע זה, אברמזון רואה בבינה המלאכותית מנוע מרכזי לשינוי. "אנחנו רואים כאן יותר הזדמנויות מאתגרים", אמר וציין כי ישראל נמצאת בעמדה טובה יחסית מבחינת היכולות וההשקעות בתחום. לדבריו, שילוב הבינה המלאכותית בענפים שונים במשק יכול לשפר תהליכים, לייעל עבודה ולהעלות את רמת הפריון.

במקביל, מדובר בתהליך שיביא לשינויים בשוק העבודה ויחייב התאמות. עם זאת, ההערכה היא כי בטווח הארוך, אימוץ טכנולוגיות חדשות ושילובן בענפים שונים צפוי לתרום לצמיחה ולחיזוק הכלכלה הישראלית.