חברת גוגל משתפת פעולה עם משטרים אוטוריטריים ברחבי העולם, כולל ממשלות רוסיה וסין, ומסייעת בצנזור תכנים לפי דרישותיהן – כך עולה מפרסום ב-Observer. מאז 2011 החברה פעלה להסרת מידע פומבי בהתאם לבקשות שהוגשו על ידי כ-150 ממשלות, בהן דמוקרטיות, דיקטטוריות ומשטרים שהואשמו בהפרות זכויות אדם.
בין הבקשות שהוגשו היו דרישות להסרת סרטונים ביוטיוב שהציגו הפגנות נגד השלטון או תכנים המבקרים אנשי ממשל ומעלים טענות לשחיתות. נתוני החברה עצמה מגלים כי ברחבי העולם קיימים 5.6 מיליון פריטי תוכן שגוגל "סימנה להסרה" בעקבות בקשות ממשלתיות. מאז 2020 הוכפל מספר הבקשות להסרת תכנים, כך לפי חברת אבטחת הסייבר Surfshark.
גוגל מקבלת באופן קבוע בקשות להסרת מידע מגורמים ממשלתיים, שיפוטיים, כוחות משטרה וגופים צבאיים. הסיבות להסרת תכנים מגוונות – מהפרות זכויות יוצרים ופגיעה בפרטיות ועד להפרת מדיניות החברה. אף שהחברה מפרסמת דוחות שקיפות כל חצי שנה, הפרסום מעלה שאלות על האופן בו מתבצע תהליך הסרת המידע ועל היקף השקיפות שלו. מבקרי החברה טוענים כי היא ממלאת תפקיד קריטי בשליטה על מידע ציבורי, ולעתים נראה כי היא "משחקת באלוהים" ללא פיקוח מספק.
רוסיה מובילה את מספר בקשות ההסרה – יותר מ-60% מכלל הבקשות מאז 2020. סוכנות הצנזורה הרוסית, רוסקומנדזור, נמצאת בקשר תכוף עם גוגל, ולפי דיווחי החברה, היא דרשה להסיר סרטון יוטיוב החושף שחיתות פוליטית וכן פוסטים ברשת Blogger המותחים ביקורת על ההיסטוריה הצבאית הרוסית. כמו כן, צונזרו סרטונים של מפגינים אוקראינים שורפים דגל רוסי או משפילים סמלים לאומיים.
ב-2021, במהלך הבחירות ברוסיה, גוגל חסמה באופן זמני את המלצות ההצבעה האסטרטגיות של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני, שנרצח לאחר מכן, בעקבות דרישות השלטון. הממשלה אף ביקשה להסיר את אפליקציית "Smart Voting" של נבלני מחנות האפליקציות של גוגל – בקשה שהתמלאה. גורמים בכירים בממשל הרוסי ביקשו גם הם מגוגל למחוק מידע מהרשת, אך החברה לא סיפקה פרטים על האם הבקשות נענו.
גם בסין, גוגל הסירה למעלה מ-200 סרטונים על פי דרישת משרד הביטחון הציבורי. בנוסף, גוגל פעלה נגד חשבונות שהתחזו לנשיא שי ג'ינפינג, כחלק מהמאבק בצנזורה העוקפת באמצעות פרופילים מזויפים.
במדינות נוספות, כמו איראן ואפגניסטן, גוגל נדרשה להסיר תכנים בטענות שונות. איראן ביקשה להסיר מידע ב-2016 על רקע "בריונות והטרדה", אך גוגל לא נענתה לבקשה. באפגניסטן, לאחר עליית הטליבאן לשלטון, נרשמה עלייה חדה בבקשות להסרת מידע, בטענות הקשורות לפרטיות וביטחון.
החברה מציינת כי היא מסרבת לבקשות רבות, אך אינה מפרסמת נתונים מלאים על החלטותיה או על השיקולים שהובילו אליהן. דוחות השקיפות שלה מציינים כי רבות מהבקשות נוגעות לתוכן פוליטי או ביקורת על ממשלות, אך לא תמיד ברור כיצד נקבעת ההחלטה הסופית.
בתגובה לטענות, גוגל טוענת כי היא פועלת בהתאם לחוקים המקומיים ולמדיניות החברה, ומפרסמת את הנתונים כדי להציג את היקף הבקשות שהיא מקבלת. יחד עם זאת, ככל שהאינטרנט הופך לזירה מרכזית למאבקים פוליטיים, גוברת הביקורת על מעורבות חברות טכנולוגיה בהחלטות הנוגעות לצנזורה ולחופש הביטוי.
