בכירי SpaceX הצהירו כי החברה שואפת להשיק פיילוטים ראשוניים של תשתיות מחשוב בינה מלאכותית מבוססות חלל כבר בשלהי שנת 2027.
מדובר בהקדמה של לוחות הזמנים לעומת שנת 2028, היעד המקורי עליו הצהירה החברה במסמכי התשקיף שלה לקראת ההנפקה לבורסה. כך עולה מדיווח ברויטרס.
מאמץ המחשוב במסלול סביב כדור הארץ עומד במרכז אסטרטגיית הצמיחה לטווח ארוך ש-SpaceX מציגה למשקיעים. החברה טוענת במסמכי ה-IPO שלה כי היא "החברה היחידה בעלת נתיב כדאי מסחרי לבניית מחשוב AI בחלל בקנה מידה רחב".
כחלק מחזון זה, SpaceX כבר הגישה בקשה רשמית לקבלת אישור לשיגור של עד מיליון לוויינים שישמשו כמרכזי נתונים מרחפים.
מסע גיוס ענק של 75 מיליארד דולר
במהלך שתי מצגות שנערכו למשקיעים לקראת ההנפקה – שבהן לקחה חלק נשיאת החברה גוון שוטוול – הציגו המנהלים מפת דרכים להתחלת הדגמת יכולות המחשוב במסלול בשנת 2027. כך לפי הדיווח.
בעוד שתשקיף ההנפקה הרשמי ציין כי פריסת מרכזי הנתונים בחלל תחל לכל המוקדם ב-2028, המסמך לא עשה אבחנה ברורה בין משימות הדגמה ומחקר לבין פריסה מסחרית מלאה.
שוטוול וברט ג'ונסן סמנכ"ל הכספים של החברה, נפגשים בימים אלו עם בנקי השקעות מובילים כדי להוביל גיוס ענק של 75 מיליארד דולר בהנפקה הציבורית, השואפת לשווי שוק פנומנלי של 1.75 טריליון דולר. השניים תיארו את השיגורים הראשונים כמערכות הדגמה שמטרתן היא לתקף ולבחון את הטכנולוגיה בשטח לפני מעבר להשקה מסחרית רחבה יותר.
ארטמיס 3: נאס"א תשגר את החלליות של SpaceX ו-Blue Origin לירח
לוח הזמנים השמרני שהוצג בתשקיף המייעד את הפריסה ל-2028, נועד להעניק להנהלה מרווח ביטחון במקרה של עיכובים בפיתוח טיל ה-Starship או בייצור הלוויינים.
מניות SpaceX מתוכננות להתחיל להיסחר בבורסת הנאסד"ק מחרתיים (שישי), תחת הסימול SPCX, כאשר מחיר היעד להנפקה עומד על 135 דולר למניה
מהלך זה מכתיר רשמית את SpaceX כמי שעוקפת את עראמקו הסעודית ומבצעת את ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה העולמית.
אתגר ה-Starship והשבבים של אנבידיה
טיל ה-Starship, רקטת הענק הניתנת לשימוש חוזר מלא שעליה נשענות כל תוכניות המחשוב של החברה בחלל, נמצא עדיין בפיגור של מספר שנים לעומת היעדים המקוריים שהציב המנכ"ל אילון מאסק.
הטיל טרם הוכיח את יכולת השימוש החוזר המהירה והרציפה הדרושה כדי להפוך פריסה בקנה מידה כה רחב לכדאית מבחינה כלכלית.
בסרטון שפורסם שלשום (שני), אמר מאסק כי בניית מרכזי נתונים מבוססי AI בחלל אינה מהווה אתגר הנדסי מורכב במיוחד, מכיוון שחלק גדול מהטכנולוגיה הנדרשת כבר קיים ומיושם ברשת לווייני סטארלינק הנוכחית של החברה.
