דוח חדש של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA), שפורסם השבוע, מציג תמונת מצב מורכבת של ענף האנרגיה הירוקה: מצד אחד, שנת 2024 נרשמה כשנה של שיא בהוספת קיבולת מתחדשת עולמית – 585 גיגה-ואט (GW) חדשים – אך מהצד השני, התחזיות לעמידה ביעדי 2030 נראות פחות מעודדות. לפי הנתונים, שיעור הגידול השנתי עמד על 15.1%, אך כדי לעמוד ביעד של שלישת ההספק עד תום העשור, יש צורך בגידול שנתי ממוצע של 16.6%.
ההספק הכולל של אנרגיה מתחדשת בעולם הגיע בסוף 2024 ל-4,448 GW. מדובר בהישג משמעותי בהשוואה לעשור הקודם, אולם הפער מהיעד שנקבע במסגרת הסכם פריז – 11.2 טרה-ואט (TW) עד 2030 – ממשיך להתרחב. המשמעות: גם אם קצב ההוספה יישמר, הוא לא יספיק כדי לעמוד בתכנית ההפחתה הגלובלית של פליטות גזי החממה.
הדוח שופך אור גם על הפערים הגדולים בין אזורים ומדינות. סין המשיכה להיות הדומיננטית ביותר בזירה, כאשר כמעט שני שלישים (64%) מכלל התוספות הגיעו ממנה בלבד. סין הוסיפה בשנה שעברה לא פחות מ-278 GW של קיבולת סולארית – נתון השווה ליותר מכל שאר מדינות העולם גם יחד. מדינות ה-G7, הכוללות את הכלכלות המובילות בעולם, אחראיות ל-14.3% בלבד מהתוספות, ואילו אזורים כמו אמריקה המרכזית והקאריביים תרמו רק 3.2%.
מבחינת סוגי מקורות, האנרגיה הסולארית והאנרגיה מהרוח ממשיכות להוביל את הגידול: יחד הן מהוות 96.6% מכלל התוספות נטו של אנרגיה מתחדשת ב-2024. זאת בעוד מקורות מתחדשים אחרים – כמו אנרגיה הידרואלקטרית, גיאותרמית וביומסה – נשארים כמעט ללא שינוי, דבר המעלה שאלות לגבי הגיוון העתידי של תמהיל האנרגיה העולמי.
IRENA מדגישה כי ההתקדמות הנוכחית מתמודדת עם שלושה אתגרים מרכזיים: קצב ההשקעות הנמוך יחסית באזורים בעלי פוטנציאל גבוה, בעיות רגולטוריות ותשתיות במדינות מתפתחות, וכן עיכובים במימוש פרויקטים קיימים. פרנצ’סקו לה קמרה, מנכ"ל הסוכנות, הזהיר כי "לשעון נותר מעט זמן", וקרא לפעולה נרחבת הן מצד ממשלות והן מהמגזר הפרטי.
ההשפעה הכלכלית של תהליכים אלו ברורה: מעבר איטי מהנדרש לאנרגיות מתחדשות צפוי להכביד על שווקים, להעלות את עלויות האנרגיה המסורתית בטווח הבינוני, ולגרור השלכות גיאופוליטיות בעיקר במדינות שתלויות בייבוא דלקים פוסיליים. במקביל, המדינות שמובילות כיום בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת נהנות מחיזוק מעמדן בזירה הכלכלית והביטחונית.
בעוד שפרויקטים כמו תחנת הכוח התרמו-סולארית בדונהואנג, סין – בה ביקרו לאחרונה כתבים, מהווים דוגמה למתקדמות טכנולוגית ולפוטנציאל הקיים, הדוח קובע כי ללא שינוי מגמה – היעדים של הסכם פריז יישארו מחוץ להישג יד.
הקריאה של IRENA ברורה: יש להגביר את השקעות הענק, להסיר חסמים רגולטוריים ולהרחיב שיתופי פעולה חוצי גבולות כדי להבטיח עתיד אנרגטי בר-קיימא, לא רק למדינות מתקדמות אלא גם לכלכלות מתפתחות.
מאוד מדאיג. אבל פשוט חייבים גם להשקיע המון גם באנרגיה גרעינית ולא רק באנרגיה מתחדשת