מדיניות הסחר החדשה שמוביל ממשל טראמפ מעצבת מחדש את סביבת הפעולה של חברות טכנולוגיה אמריקאיות, בין אם מדובר בייצור חומרה, ניהול שרשראות אספקה או תמחור. השינויים כוללים ביטול מתוכנן של פטור המכס הידוע כ־“de minimis”, הטלת מכס כללי של 10% על סחורות מכל מדינה, והחמרה נוספת עם הטלת מכסים ייחודיים על מדינות המוגדרות כ"בעייתיות" בסחר – בראשן סין וטאיוואן, שעליהן הוטלו מכסים בשיעור 34% ו־32% בהתאמה.
החלטה זו נושאת השפעות ישירות הן על המבנה התפעולי של חברות טכנולוגיה אמריקאיות והן על מבנה המחירים הגלובלי של מוצרי טכנולוגיה. לדוגמה, אפל מבצעת את מרבית תהליכי ההרכבה של מכשירי האייפון באמצעות קבלני משנה בסין. גם רכיבים בסיסיים כמו מעבדים, חיישנים ורכיבי אחסון מופקים או מורכבים דרך שרשראות אספקה המשתרעות בין סין, טאיוואן, דרום קוריאה ומדינות דרום־מזרח אסיה. מכסים בגובה כזה מחייבים כל חברה אשר מייבאת רכיבים משווקים אלה לבצע התאמות מיידיות בעלויות, לעיתים בגובה של עד 12% ליחידת מוצר, עוד לפני שילוב עלויות שילוח, ביטוח ועמלות שינוע.
מעבר לעלויות הישירות, ביטול פטור “de minimis” משנה את מודל הפעולה של שחקנים מבוססי מסחר אלקטרוני. עד כה, חברות כמו Shein, TEMU ופלטפורמות אמריקאיות המתווכות סחורות מסין כמו eBay, Etsy ואמזון, נהנו מאפשרות לשלוח חבילות בשווי של עד $800 לארה”ב ללא חיוב במכס. מבנה זה אפשר למיליוני צרכנים בארה”ב לרכוש מוצרים במחירים תחרותיים – תוך עקיפת מערך המכס האמריקאי. עם ביטול הפטור, רשות המכס צפויה לקבל בין שניים לשלושה מיליון חבילות נוספות מדי יום לבדיקה, ללא תוספת משמעותית בתשתיות כוח אדם או אמצעים טכנולוגיים, מה שייצור עיכובים בלתי נמנעים בשחרור סחורות.
רשות המכס והגבולות האמריקאית (CBP) התבקשה להיערך לטיפול בכמות מוגדלת של חבילות – תוספת של למעלה מ־2.5 מיליון חבילות ביום. המשמעות המיידית היא עיכובים אפשריים באספקה ללקוחות קצה, במיוחד בפלטפורמות מסחר אלקטרוני, לצד עומס הולך וגדל על מערכות הביקורת, הסיווג, והשחרור מהמכס.
במקביל, ברמה הבינלאומית, צעדים אלה מתקבלים בעין עוינת. באיחוד האירופי, לדוגמה, נשקלת מחדש האפשרות להטיל "היטל דיגיטלי" (digital levy) נוסף על חברות אמריקאיות, כחלק ממערך תגובה כלכלית נגדית. המהלך נמצא בשלבי הערכה רגולטוריים, והוא מתמקד בענקיות כמו גוגל, אמזון ופייסבוק, שפועלות באירופה תחת חוקים מקומיים, אך מכניסות את עיקר הרווחים דרך חברות־בת במדינות מס עם רגולציה מקלה.
במקביל לכך, סין החלה לבחון ערוצים חלופיים להפצת סחורות, כולל הגברת השימוש בפרויקטים כמו "החגורה והדרך" (Belt and Road Initiative) המיועדים לייעל גישה ישירה לאירופה ולמדינות אפריקה. מטרת המאמצים היא לנתק את התלות בנתיב הסחר האמריקאי ולאפשר לספקים סיניים לפעול במודל חלופי שיתבסס פחות על ארה"ב ויותר על שווקים מתפתחים.
הקשיים הנובעים מהמכסים מתבטאים בתנודתיות גבוהה במניות חברות טכנולוגיה. אנבידיה איבדה כ־21% מערכה מאז תחילת השנה, אפל ירדה בכ־8%, גוגל איבדה 16%, ואילו טסלה רשמה ירידה של 25%, בין היתר בשל מעורבותה המוכרת של אילון מאסק במדיניות הפנים והחוץ של ממשל טראמפ. הנתונים מבטאים את תחושת חוסר הוודאות ואת ההשפעה המצטברת של מדיניות המכסים על תחזיות הצמיחה של החברות.
לבסוף, יש לציין כי בניגוד לנרטיב של מדיניות מכסים כ"כלי מיקוח", הצהרות מהבית הלבן מצביעות על תפיסת מהלכים אלה כצעדי תשתית להגנת התעשייה המקומית. גורמים רשמיים הצהירו כי לא מדובר במהלך זמני או כהכנה למו"מ, אלא בצעד מערכתי שנועד להשיב פעילות תעשייתית לארה"ב ולצמצם תלות בייבוא. התוצאה בפועל היא רה־ארגון של מבנה הסחר והייצור הבינלאומי, תהליך שצפוי להימשך מספר רבעונים לפחות.
