ההחלטה של סוכנות דירוג האשראי מודי'ס להפחית את דירוג האשראי הריבוני של ארצות הברית, מהלך שהצטרף להחלטות דומות של סוכנויות דירוג אחרות בשנים קודמות (פיץ' ב-2023 ו-S&P ב-2011), ממשיכה לעורר דיונים נרחבים בשווקים הפיננסיים ומעמיקה את בחינת הנתיב הפיסקאלי של הכלכלה האמריקאית.
מודי'ס נימקה את צעדה בחששות מהיקף החוב הלאומי האמריקאי, העומד על כ-36 טריליון דולר. הסוכנות קבעה כי "ממשלות עוקבות לא הצליחו להפוך את מגמת הגירעונות הפיסקאליים הגדלים ועלויות הריבית", והוסיפה כי אינה מאמינה שהצעות פיסקליות הנמצאות כעת על הפרק יובילו להפחתה מהותית בגירעונות.
הורדת הדירוג מתרחשת בעת שהקונגרס, הנשלט על ידי הרפובליקנים, דן בחבילת חקיקה מקיפה המכונה "הצעת החוק הגדולה והיפהפייה". חבילה זו כוללת קיצוצי מסים, הגדלת הוצאות וצמצום רשתות ביטחון סוציאליות. הוועדה לתקציב פדרלי אחראי (CRFB) מעריכה כי החבילה עלולה להוסיף בין 3.3 ל-5.2 טריליון דולר לחוב הלאומי עד 2034, כתלות בהארכת הוראות זמניות.
ההשלכות הפוטנציאליות של הורדת הדירוג וחוסר הוודאות סביב החקיקה הפיסקלית ניכרות בתגובות השוק. משקיעים מביעים חשש מפני מה שמכונה "פצצת זמן חוב" ומהתעוררות "שומרי איגרות החוב", אשר עשויים לדרוש תשואות גבוהות יותר על אג"ח ממשלתיות ובכך לייקר את עלויות גיוס החוב.
קרול שלייף מ-BMO Private Wealth ציינה כי הורדת הדירוג עשויה להגביר את זהירות המשקיעים. ספנסר חקימיאן מ-Tolou Capital Management העריך כי המהלך יוביל לעלויות גיוס הון גבוהות יותר למגזר הציבורי והפרטי. מנגד, גנדי גולדברג מ-TD Securities טען כי אין צפי למכירת חיסול כפויה של ני"ע אמריקאיים, אך צפה מיקוד מחודש של השוק במדיניות הפיסקלית ובחוק הנדון.
הדאגה באה לידי ביטוי גם במחירי השוק. אנתוני וודסייד מ-Legal & General Investment Management America ציין כי עלייה שנרשמה לאחרונה בפרמיית הסיכון של אג"ח ממשלתיות אמריקאיות ל-10 שנים (term premium) מהווה סימן לחשש פיסקלי. הוא הוסיף כי השוק "אינו מייחס אמינות רבה" לאפשרות שהגירעון יצומצם באופן מהותי. התשואה על אג"ח ל-10 שנים עמדה לאחרונה על 4.44%, כ-17 נקודות בסיס מתחת לרמתה טרם כניסת טראמפ לתפקידו.
הבית הלבן דחה את החששות. דובר הבית הלבן, הריסון פילדס, טען כי "המומחים טועים, בדיוק כפי שטעו לגבי השפעת המכסים של טראמפ, שהניבו טריליוני השקעות, צמיחה שיא במקומות עבודה ואפס אינפלציה". בנוסף, הבית הלבן הגדיר את הורדת הדירוג כמהלך פוליטי.
מנהל התקשורת של הבית הלבן, סטיבן צ'ונג, תקף ברשת חברתית את מארק זאנדי, הכלכלן הראשי של Moody's Analytics (יחידה נפרדת מסוכנות הדירוג), וכינה אותו "יריב פוליטי של טראמפ". זאנדי סירב להגיב.
בשוק קיימות גם הערכות אחרות, כמו זו של ברקליס, המעריך כעת שעלות הצעת החוק תגדיל את הגירעונות ב-2 טריליון דולר בעשור הקרוב. זאת, לעומת הערכות קודמות של כ-3.8 טריליון דולר לפני כניסת טראמפ לתפקיד, וזאת בשל הכנסות ממכסים וקיזוזי הוצאות.
הדחיפות סביב הנושאים הפיסקאליים מתעצמת. יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, שואף להעביר את הצעת החוק לפני יום הזיכרון (26 במאי). מזכיר האוצר, סקוט בסנט, קרא להעלות את תקרת החוב עד אמצע יולי, והזהיר מ"תאריך ה-X" באוגוסט, בו הממשלה עלולה להתקשות לעמוד בכל התחייבויותיה.
עצבנות המשקיעים סביב תקרת החוב כבר ניכרת – התשואה הממוצעת על אג"ח קצרות טווח (T-bills) לפדיון באוגוסט גבוהה מתשואת אג"ח עם מועדי פדיון סמוכים.
בתוך המפלגה הרפובליקנית קיימת הסכמה על הארכת קיצוצי המס מ-2017, אך ישנו פילוג לגבי אופן השגת קיצוצים בהוצאות לקיזוז אובדן ההכנסות. מרחב התמרון לקיצוצים מוגבל, שכן הוצאות מחייבות, כולל תוכניות רווחה שהנשיא טראמפ התחייב לא לגעת בהן, היוו את רוב ההוצאה התקציבית בשנה שעברה.
חבילה פיסקלית קבילה פוליטית תוביל, לפי הערכות, לגירעונות רחבים יותר בטווח הקרוב, ולא תספק דחיפה כלכלית משמעותית.
