הכלכלה האמריקאית הוסיפה 119,000 משרות בספטמבר, כך עולה מנתונים שפורסמו היום (חמישי), לאחר עיכוב של שבעה שבועות עקב השבתת הממשלה.
מדובר בהתאוששות עצומה מאוגוסט, אז אבדו 4,000 משרות, על פי הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה. שיעור האבטלה בספטמבר עלה ל-4.4% מ-4.3%.
כלכלנים ציפו ל-50,000 משרות נוספות ולשיעור האבטלה שנותר על 4.3%, על פי FactSet.
למרות שנתוני התעסוקה של ספטמבר נמצאים על המדף מתחילת אוקטובר, הם מספקים תמונה קריטית של שוק העבודה בתקופה שבה מכסים, אינפלציה עיקשת וריביות גבוהות ממשיכים להאט את הכלכלה האמריקאית.
בעוד שרוב מחפשי העבודה מתמודדים עם מאבק הולך וגובר בהתקבלות, יש יוצא מן הכלל אחד גדול ובולט: שירותי בריאות וסיוע סוציאלי. באוגוסט, מגזר זה גייס כמעט 47,000 עובדים חדשים – העליות הגדולות ביותר בכל הענפים שעוקבת אחריהם הלשכה.
בינתיים, קיצוצי המשרות התרחשו ברוב המקרים בשירותים המקצועיים והעסקיים, בממשל הפדרלי ובתעשייה. ורייזון פיטרה 13,000 עובדים השנה, אמזון פיטרה 14,000 עובדים, ואילו UPS פטרה 48,000.
כמו כן, כוח העבודה גדל ב-436,000 איש באוגוסט. גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה, ועלה ל-62.3% מ-62.2%.
משקיעים רואים כעת סיכוי מעט גדול יותר שהפדרל ריזרב יוריד שוב את הריבית בחודש הבא. הם צופים סיכוי של כ-36% להורדת ריבית בדצמבר, לפי FedWatch, עלייה קלה לעומת 33% אמש. הסיכוי שהפד ישמור על הריבית יציבה עומד כעת על כ-64%.
בנוסף, נרשם גידול של 3.8% בשכר השעתי הממוצע – אינפלציוני במידת מה. לדברי יוני פנינג, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות, אם מניחים התייעלות של אחוז ומשהו במשק האמריקאי, וכמובן את מצבו של הצרכן האמריקאי שנראה קצת יותר דחוק לאחרונה, נקבל שוק תעסוקה שגם אם הוא אינפלציוני מחד, מאידך, גם אם אותו שיעור אבטלה מעיד על תעסוקה מלאה, הוא בהחלט כזה שהסיכונים ממנו "מוטים כלפי מטה."
"על רקע הנתון המעורב, הציפיות בשוקי הריבית בארה"ב ממשיכות לתמחר הסתברות של כ-25% להורדת ריבית על ידי הפד, בהחלטה הקרובה, בדצמבר. ההשפעה פה מתונה יחסית, אולי גם כי ספטמבר היה לפני זמן מה", הוסיף. "מצד שני, פרסום נתוני אוקטובר בוטל על ידי ה-BLS לאחרונה, ואילו נתוני נובמבר יפורסמו רק ב-16 בדצמבר, קרי, אחרי אותה ההודעה. ובמובן הזה, ייתכן שהנתון כן מהותי מבחינת המדיניות בהמשך".
"בראייה מקומית, בימים האחרונים ראינו את הציפיות מבנק ישראל להורדה בהודעה בשבוע הבא נעות מעל ל-90%", אמר פנינג. "ואם היחלשות השקל בימים האחרונים לא הזיזה את זה, כנראה שגם ה-NFP בארה"ב לא".
מצד שני, הוא הסביר שאותה הסתברות מתונה להורדה בארה"ב בדצמבר עשויה להיות מבחינת ההודעה של בנק ישראל בינואר. "לא בהכרח רק משיקולים תיאורטיים, אלא אולי, כמו שראינו לאחרונה, גם מבחינת ההשפעה הפוטנציאלית על אותו שער החליפין של השקל."
