שר האוצר פרסם היום (רביעי) את תזכיר חוק זיכיון ים המלח. החוק המוצע נועד להסדיר מחדש את זיכיון הפקת משאבי הטבע בים המלח, שיתחדש באפריל 2030, ולהבטיח את חלקם של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך הבטחת שמירה על ערכי טבע וסביבה.
בנוסף, החוק מהווה בסיס להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי להפקת המשאבים מים המלח, בדגש על קידום תחרות אופטימלית, הורדת חסמי כניסה ופנייה לשחקנים בינלאומיים מובילים.
תזכיר החוק הוא תוצר של שיתוף פעולה גופים ממשלתיים רבים, לרבות אגפי משרד האוצר, רשות המיסים, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה ורשויות מקומיות. התזכיר מבוסס על עבודת מטה הכוללת את טיוטת דוח מסקנות הצוות הכלכלי והצוות הסביבתי-תכנוני מספטמבר 2024, לצד מסקנות ועדת ששינסקי 2 וועדת נווה.
הצעת החוק מתמקדת בשלושה עקרונות עיקריים:
• הגדלת הכנסות המדינה: החוק צפוי להעלות את חלקה של המדינה ברווחי הזיכיון מ-35% כיום ל-50% בממוצע רב שנתי, בין היתר באמצעות תמלוגים דיפרנציאליים ופרוגרסיביים עבור כל משאב בנפרד, הקמת חברה ייעודית לתחום הפקת המשאבים, יצירת הגדרות מדויקות לקביעת סוגי מוצרים ולקביעת מנגנוני מחירי העברה.
• שמירה על הסביבה: תזכיר החוק כולל הוראות להתמודדות מיטבית עם ההשלכות הסביבתיות וההשפעות השליליות של פעילות הפקת המשאבים בים המלח, באמצעות הקטנת שטח הזיכיון העתידי והחזרת שטחים נרחבים לציבור, יישום עקרון "המזהם משלם", יצירת תמריצים לשימוש יעיל במשאבי הטבע, כולל הטלת חיוב על שאיבת מי ים המלח וקציר מלח מוסדר.
• ייעול ההליכים הבירוקרטים בזיכיון ובמכרז להקצאתו: החוק מציע להקים את המנהלת לענייני ים המלח, הכוללת את כלל הרגולטורים הרלוונטיים לפעילות הזיכיון, להגביר את השקיפות לציבור באמצעות חובות דיווח ופרסום נתונים לציבור ולהגדיר כללים והוראות לעניין תום הזיכיון הנוכחי והעתידי. בנוסף, החוק מבטל את זכות הקדימה הנתונה לבעל הזיכיון הנוכחי ולטובת הגברת התחרות על המכרז להקצאת הזיכיון העתידי.
פרסום התזכיר להערות הציבור הוא אבן דרך ראשונה בהליך החקיקה של זיכיון ים המלח העתידי. לצד החקיקה, המשך ההליך יכלול פרסום שני פרקים נוספים: פרק מיסויי ופרק עובדים, צו אינטרסים וכמובן פרסום המכרז עצמו.
"ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי".
"ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה", הוסיף.
"פרסום תזכיר החוק הוא עוד צעד משמעותי לקראת הזיכיון העתידי על ים המלח, השם דגש על ניצול הוגן, יעיל ואחראי של אחד ממשאבי הטבע החשובים בישראל" אמר החשב הכללי, יהלי רוטנברג. "החוק יבטיח כי המדינה תמקסם את התועלת הכלכלית לציבור, תקדם תחרות מיטבית ותגן על הסביבה הייחודית למען הדורות הבאים".
"התזכיר קובע לראשונה את חובתו של בעל הזיכיון לפרסם אחת לשנה את פרוט התשלומים והמסים ששילם למדינה, לשם שקיפות מלאה בפני הציבור. בתוך חודשים ספורים, צפויים להתפרסם תיקוני חקיקה בתחומי המס השונים, אשר ישלימו את התזכיר ויאפשרו למדינה לקבל את חלקה הראוי ברווחים הנובעים מהפקת משאבי הטבע מים המלח", הוסיפה המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון.
ארגון לובי 99, שפועל לשפר את התנאים הסביבתיים והכלכליים בים המלח, בירך על טיוטת החוק, אך גם הביע הסתייגויות מחלקים בו. בארגון אמרו ש"בהמשך לניצחון שלנו היום בבג"ץ, שמחייב את ICL לשלם כחצי מיליארד שקל על מי התהום שהיא שואבת בשטח הזיכיון, מדובר בעוד צעד חשוב מאוד לקראת זיכיון חדש שישים לנגד עיניו את טובת כלל הציבור. הצוותים בממשלה, ובראשם החשב הכללי, אימצו חלקים נרחבים מהעמדות שאנחנו מקדמים לאורך השנים".
"עם זאת, המטרה שמציב לעצמו משרד האוצר עדיין נמוכה מדי – בחקיקת מס ששינסקי נקבע מטרה נמוכה מדי, וגם בה המדינה הייתה רחוקה מאוד מלעמוד. יש להציב את המטרה על 80%, ולא על גובה לא שאפתני של 50%. אנחנו נתעקש על זה בכנסת – מדובר במשאב טבע של הציבור והציבור זכאי לקבל את חלקו הראוי בו."
בארגון עדכנו שהעבודה טרם הסתיימה והמאמצים לאישור חוק חדש שיטיב עם הציבור נמשכים כל העת. "לאוצר נוח לקבוע את מרבית התנאים במכרז, בלי פיקוח פרלמנטרי, אבל זה לא יכול להיות. נתעקש שכל הפרטים החשובים יקבעו בכנסת, במקום שבו הציבור יכול להשמיע את קולו. אנחנו נעבור על טיוטת החוק לעומק ונגיב בהתאם".
"העבודה שהשקענו עד עתה השתלמה, ועכשיו נצטרך אפילו להגביר את המאמצים, ולוודא שבעלי אינטרס לא ישפיעו על החוק לרעה בכנסת. לאחר שיחוקק החוק, צפוי להתפרסם גם המכרז וגם שם נהיה כדי להשפיע. כי"ל שולטת היום בשניים מתוך שלושת משאבי הטבע שלנו – ים המלח והפוספטים, מה שמעניק לה כוח ריכוזי עודף מול המדינה. על החשב הכללי והוועדה לצמצום הריכוזיות לקבוע כבר עכשיו שעידן עופר יצטרך לבחור – או ים המלח, או פוספטים. זו הזדמנות של פעם בדור, וחייבים לנצל אותה", הוסיף הארגון.
