נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נאם היום (שני) בפתח כנס חטיבת המחקר של בנק ישראל בתל אביב, ובו הציב שני צירי הכרעה שיעצבו את הכלכלה המקומית בשנים הקרובות: יציבות פיסקלית מול מציאות ביטחונית יקרה, ומהפכת ה-AI מול מגבלות התשתית המקומית.
לדבריו, ישראל אמנם מתאוששת כלכלית לאחר הפסקת האש, אך הפער בין התוצר בפועל לתוצר פוטנציאלי נותר גדול, ותלוי באופן שבו תתמודד המדינה עם ההוצאות המתמשכות ועם קצב ההתקדמות הטכנולוגית.
הנגיד הזכיר כי הכניסה למלחמה במצב חוב-תוצר נמוך יחסית היא שאפשרה להרחיב את ההוצאות במהירות, מבלי לפגוע ביציבות השווקים. הוא תיאר זאת כ"כרית ביטחון" שמדינה חייבת לבנות דווקא בתקופות שגשוג, והבהיר כי שחיקה של כריות כאלה עלולה להקשות על ההתמודדות עם משברים עתידיים. "כריות פיסקליות אינן מותרות," אמר. "הן תנאי פעולה בסיסי בזמן חירום".
עם זאת, ירון התריע כי הגידול החד בהוצאות הביטחון והסיוע האזרחי לא יכול להימשך ללא בקרה ומשמעת תקציבית. לדבריו, שימור האמון הכלכלי והפחתת הסיכון הפיננסי מחייבים גבולות ברורים – גם בעיתות שחורגות מהשגרה התקציבית.
"יש לנו חדשנות, אבל אין לנו מספיק פיתוחי ליבה"
בחלקו השני של נאומו עסק ירון בבינה המלאכותית – הנושא המרכזי שמעסיק כיום ממשלות, שווקים וחברות ברחבי העולם. לטענתו, ישראל היא כוח משמעותי ביישומי AI ובהייטק בכלל, אך בשכבת ה-Core AI – מודלים בסיסיים, תשתיות חישוב ושבבים מתקדמים – קיים פער בולט מול המעצמות.
"הפער אינו תוצאה של חוסר כישרון," הדגיש, "אלא של מחסור בתשתית. כדי להוביל, לא מספיק להשתמש ב-AI. צריך לבנות אותו."
דבריו מגיעים יממה לאחר שראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ’ אבי שמחון, מתח ביקורת על תמיכתו של בנק ישראל וגורמי ממשל אחרים בהתערבות ממשלתית בתחום ההייטק, וטען כי ההצלחה הישראלית הגיעה דווקא משום שהמדינה לא התערבה יתר על המידה.
בעוד שמחון הדגיש שוק חופשי כבסיס לשגשוג, ירון מציג גישה אחרת: מהלך לאומי, השקעה ציבורית בתשתיות חישוב, תמרוץ מחקר ותוכניות הכשרה שיגדילו את מספר המהנדסים והחוקרים בישראל.
הנגיד סיכם כי מי שרוצה לשמור על מעמדו כחדשן – חייב להחזיק גם בשליטה על ליבת הטכנולוגיה. ללא השקעה כזו, הזהיר, ישראל עלולה להישאר מאחור כשמדינות אחרות בונות יתרון מבני לשנים קדימה.
בהקשר זה נשאלת השאלה: השקעה כזו בתשתיות תומכות בינה מלאכותית, כפי שהנגיד מדבר עליה, תעלה מיליארדים רבים. כיצד השקעה משמעותית כזו מסתדרת עם הצורך האחר שמצביע עליו פרופ' ירון – שמרנות פיסקלית בשנים הקרובות? קובעי המדיניות בישראל יצטרכו לענות על כך במהירות, כבר בהחלטות התקציב וחוק ההסדרים לשנת 2026.
