הרפורמה להגברת התחרות בשוק הבנקאות בישראל, שמקדם משרד האוצר, עברה היום (חמישי) את שלב הוועדה למיזמים ציבוריים בכנסת, וצפויה לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה.
מדובר במהלך רחב שמטרתו לשנות את מבנה שוק הבנקאות המקומי, שנחשב לריכוזי יחסית, באמצעות הקלה על כניסת שחקנים חדשים, לרבות בנקים קטנים וגופים פיננסיים מהארץ ומהעולם.
לפי עיקרי הרפורמה, יתאפשר לגופים חדשים להציע פיקדונות בריביות גבוהות יותר, לצד מתן אשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית בתנאים תחרותיים יותר. המהלך נועד ליצור לחץ תחרותי על הבנקים הקיימים, במיוחד בכל הנוגע לפער בין הריבית על יתרות זכות (פיקדונות) לבין הריבית על אשראי ומינוס.
במשרד האוצר מעריכים כי פתיחת השוק עשויה להביא לחיסכון של מיליארדי שקלים בשנה לציבור. מחקר שצוטט בדיונים מצביע על פוטנציאל חיסכון של כ-4.5 מיליארד שקל בשנה למשקי הבית.
עם זאת, במהלך הדיונים עלו גם הסתייגויות. בין החששות המרכזיים: יציבותם של בנקים קטנים, הצורך בהגנה על פיקדונות הציבור, והשלכות של כניסת שחקנים חדשים שאינם בנקים מסורתיים. בתגובה לכך, נוספו לרפורמה מנגנוני פיקוח, ובהם בחינת הקמת ביטוח פיקדונות, הגבלות על מיזוגים בין בנקים קטנים, ופיקוח על מבני שליטה.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', תקף את רמת התחרות הנמוכה במערכת הבנקאית וטען כי הרפורמה צפויה להוביל לירידה בריביות על אשראי ועלייה בתשואות על פיקדונות. מנגד, גורמים מקצועיים מזהירים כי השפעת הרפורמה תלויה ביישום בפועל וביכולת למשוך שחקנים חדשים לשוק.
יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, אוהד טל, ציין כי מדובר במהלך שנועד להסיר חסמי כניסה ולייצר מערכת פיננסית תחרותית יותר, אך הדגיש כי נדרש איזון בין עידוד תחרות לבין שמירה על יציבות המערכת.
אם תאושר סופית, הרפורמה עשויה להוות שינוי משמעותי בשוק הבנקאות בישראל בשנים האחרונות, אך מידת הצלחתה תיבחן בעיקר ביכולת לייצר תחרות אמיתית לאורך זמן.
