העימות הצבאי בין איראן לקטאר יצר נקודת מחסור קריטית בשוק ההליום העולמי, כאשר מתקני ראס לאפן (Ras Laffan) שבקטאר נסגרו ב-2 במרץ בעקבות פגיעות ממטוסי מזל"ט וטילים איראניים. הפגיעה הביאה להערכה כי גם לאחר סיום העימות, יירדו יצוא ההליום של קטר בכ-14% בשנים הקרובות, והנזק הכלכלי מוערך בכ-26 מיליארד דולר בשנה.
קטאר מייצרת כיום כ-34% מההליום בעולם, כך שמדובר בהפרעה הגדולה ביותר בהיסטוריה של שוק ההליום. ארצות הברית היא היצרנית הגדולה ביותר ב-43.8%, אחריה רוסיה ב-9.7% ואלג'יריה ב-5.9%, אך אף אחת מהן אינה יכולה להחליף את החסר בן לילה.

מחירי ההליום בשוק הספוט זינקו, והכפילו את עצמם, עם עליות של 70% עד 100% בחלק מהמקרים, בעקבות הפרעות בייצור הקטרי שנגרמו על ידי המלחמה באיראן. העימות השפיע קשות על האספקה מקטר, ספקית עולמית מרכזית, וחלק מהאנליסטים חוזים עליות נוספות של 50%-200% אם המחסור החמור יימשך.
עוד באותו הנושא
חשיבות ההליום
ההליום הוא גז חיוני לתעשיות טכנולוגיות ורפואיות. הוא משמש בקירור רכיבים במעבדות, במכונות MRI, בתעשיית חצי המוליכים ובתעשיית החלל, בזכות תכונותיו הכימיות הייחודיות והטמפרטורה הנמוכה ביותר שלו. בשל אופיו הכימי – גז אציל שאינו יוצר תרכובות אין לו תחליפים סינתטיים וכל התעשיות התלויות בו נותרות חשופות להפרעות אספקה.
צריכת ההליום מחולקת כך: 22% גזים אנליטיים ומיוחדים; 17% סיבים אופטיים, חצי מוליכים ואטמוספירות מבוקרות; MRI 15%; תעופה וחלל 9%. בתעשיית השבבים ההליום מעורב ביותר מ־20 שלבים בתהליך הייצור, כולל קירור רכיבים והעברת חום.

אתגרי הלוגיסטיקה
משבר ההליום מחמיר עקב לוגיסטיקה מורכבת: ההליום נשלח במכולות מיוחדות שמאפשרות שמירה על נוזל במשך 35-48 ימים בלבד, ולאחר מכן הגז מתפזר לאטמוספרה. כ-200 מכולות תקועות כיום במזרח התיכון, כאשר כל אחת שווה כ-מיליון דולר, ואין מלאי חירום. גם לאחר הפסקת הלחימה, יידרשו עוד חודשיים-שלושה להתייצבות שרשרת האספקה.
מחירי ההליום כבר זינקו מאז תחילת העימות, והמרוויחות העיקריות הן חברות כמו Linde plc (LIN), Air Products and Chemicals (APD) ו‑Air Liquide (AI.PA), אשר מחזיקות מלאי ואינפרסטרוקטורה גלובלית רחבה, ומסוגלות להעביר את עליית המחיר ללקוחות בתעשייה. גם ExxonMobil (XOM) נהנית מהמצב, בזכות מתקני ההליום שלה בוויומינג שמספקים כ-20% מהתפוקה העולמית.

ההשלכות הגלובליות
השוק עדיין לא חווה מחסור מוחלט בזכות מלאי קיים והספקה לפני הלחימה, אך אם העימות יימשך, צפויים מחסורים משמעותיים. תעשיות אסיה, במיוחד דרום קוריאה וטאיוואן, חשופות במיוחד, שכן הן תלויות בהליום מהאזור לייצור שבבים וחומרים קריטיים.
לסיכום, משבר ההליום הנוכחי ממחיש את הרגישות של תעשיות טכנולוגיות ורפואיות למשברים גיאופוליטיים, ואת חשיבות השליטה בשרשרת האספקה כגורם מפתח להשגת כוח תמחור בשוק ללא תחליפים.