האנליסט ג'ק לו וצוותו בבנק מורגן סטנלי צופים ששוק המלח עומד להתפוצץ: מנתח שוק קטן של כ-2% בשנה הבאה (2027), לנתח שוק אדיר של כמעט 40% תוך עשור.
התחזית התפרסמה בשבוע שעבר (20-21/06), ובמסגרתה נכתב: "אנו מאפיינים את ראשיתו של עידן סוללות הנתרן-יון כ'עידן הנפט החדש'", זאת על רקע העלייה בביקוש לסוללות מבוססות נתרן.
בנק ההשקעות חוזה שהלהיט הבא הוא סוללות המבוססות על נתרן (Sodium-ion) – וזאת בשל הדומיננטיות שהחומר הזה עשוי, לטענתם, לתפוס באנרגיה העולמית.
מספר יתרונות יכולים להביא את העולם לעבור למלח. ראשית, המחיר: סוללות נתרן זולות בכ-30% עד 40% מהסוללות הנפוצות כיום (ליתיום-ברזל-פוספט (LFP)).
מלח הוא זמין, זול ונפוץ בכל מקום. שנית, סוללות נתרן עמידות יחסית בקור של טמפרטורות נמוכות; זאת בניגוד לסוללות ליתיום רגילות, שמאבדות המון אנרגיה בתנאים האלה ומתפקדות בצורה לא טובה במצבי קור קיצוני.
לפי לו, השילוב של המחיר והעמידות בקור עשוי להזרים לענף השקעות ענק של כ-800 מיליארד דולר עד שנת 2035.
בנוסף, חוות שרתים של AI צורכות כמויות אדירות של חשמל ומצריכות מערכות גיבוי ואגירת אנרגיה, וסוללות נתרן-יון הן הפתרון המושלם ל"צוואר הבקבוק" הזה. אלו שכנראה יובילו את השוק הן ענקיות הסוללות הקיימות, שצפויות לנצל את הכוח הנוכחי שלהן כדי להשתלט גם על הטכנולוגיה הזו.
האנליסטים של בנק ההשקעות האמריקאי מסבירים כי לנתרן יש יתרון גאופוליטי עצום לטובת ארה"ב. המלח זמין מאוד באמריקה, ולכן החברות האמריקאיות לא יצטרכו להיות תלויות בייבוא מסין, ששולטת בשרשרת האספקה של סוללות הליתיום העולמיות (ומחזיקה במכרות, במפעלי הזיקוק ובמפעלי הייצור).
חברות אמריקאיות כמו ג'נרל מוטורס (GM) תלויות לחלוטין בסין כדי לייצר את הרכבים החשמליים שלהן, אך המלח עשוי לשנות את חוקי המשחק. במורגן סטנלי מסמנים את יצרנית הרכב GM בעקבות צעד חכם שלטענתם ביצעה, כאשר חברה לחברת סטארט-אפ בשם Peak Energy וקיבלה זכויות בלעדיות לייצור הסוללות הללו בארה"ב.
התוכנית שלה היא להשתמש בזה קודם כל בשביל אגירת אנרגיה עבור רשתות חשמל (החל משנת 2028), ובהמשך לצבא ולרכבים. שווי המניה של GM אמנם זינק בשנה שעברה (2025) בכ-50%, אך השנה (2026) היא ירדה בכ-4% – מה שיוצר, לפי האנליסטים בוול סטריט, הזדמנות נוחה עם צפי לזינוק של כ-20% בהמשך.
