נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז על שימוש בסמכויות חירום מכוח חוק מתקופת המלחמה הקרה במטרה להאיץ את ייצורם המקומי של מינרלים חיוניים – מהלך דרמטי שמטרתו להפחית את התלות המטרידה בסין, השולטת כיום כמעט באופן מוחלט בשרשרת האספקה הגלובלית של חומרים אלה.
הצו הנשיאותי שנחתם מפעיל את חוק Defense Production Act (או DPA), שמאפשר לממשל האמריקאי לתעדף ולתמוך פיננסית בפרויקטים הקשורים לביטחון לאומי, גם אם מדובר במגזר הפרטי. טראמפ הצהיר כי התלות של ארה"ב ביריבותיה בכל הקשור למינרלים קריטיים מהווה איום אסטרטגי של ממש – ומכאן הצורך הדחוף בפעולה.
לדברי הנשיא, “ארה"ב הייתה בעבר מובילה עולמית בייצור מינרלים, אך רגולציה פדרלית מכבידה שחקה את היכולת שלנו לכרות ולעבד אותם באופן עצמאי". לטענתו, כעת הזמן להפוך את הגלגל. הצו החדש קורא בין היתר לאיתור מיידי של מכרות בארה"ב שניתן לאשרם במהירות ולמיפוי של אדמות פדרליות – כולל שטחים בשליטת הפנטגון – שניתן יהיה להשתמש בהן לטובת כרייה או עיבוד תעשייתי של משאבים חיוניים.
מדובר במינרלים שמהווים את עמוד השדרה של הכלכלה המודרנית – ליתיום, ניקל, קובלט, גרפיט ועפרות נדירות – המשמשים בין היתר לייצור סוללות לרכבים חשמליים, אלקטרוניקה, מכשור רפואי וטכנולוגיות צבאיות מתקדמות.
סין מחזיקה בשליטה כמעט מוחלטת על כל שרשרת הערך של המינרלים החיוניים – מהכרייה דרך העיבוד ועד לייצוא – מה שמקנה לה יתרון אסטרטגי משמעותי ומציב את יתר המדינות, ובראשן ארצות הברית, בעמדת תלות מסוכנת מבחינה תעשייתית וביטחונית.
למרות הביקוש הגובר, ארה"ב עצמה נמצאת הרחק מאחור. נכון להיום, אין במדינה ייצור פעיל של קובלט, וכריית ליתיום וניקל מתבצעת בקנה מידה מוגבל ביותר. רק מכרה אחד לעפרות נדירות פועל בארה"ב, ולעיבוד נחושת – חומר שאינו מוגדר "קריטי" אך נדרש לתשתיות חשמליות – ישנם רק שני מפעלים פעילים.
בנוסף, צעדים חד-צדדיים של סין החריפו את המצב. רק לאחרונה, בייג’ין הכריזה על איסור ייצוא של גאליום, גרמניום ואנטימון – שלוש מתכות נישה אך חיוניות עבור ייצור רכיבים מתקדמים. ההחלטה אילצה את התעשיינים בארה"ב לחפש פתרונות יצירתיים לאספקה, מה שהגביר את הלחץ על הממשל לנקוט בפעולה מהירה.
במקביל לצעדים הפנימיים, טראמפ הכריז כי ארה"ב צפויה לחתום בקרוב על הסכם מינרלים עם אוקראינה – הסכם שמיועד לשמש אלטרנטיבה כלכלית-אסטרטגית לשיתוף הפעולה עם מדינות שאינן בהכרח בנות ברית.
בנוסף, מונה דיוויד קופלי – לשעבר בכיר בענקית הכרייה Newmont – לאחראי על מדיניות הכרייה במסגרת מועצת האנרגיה הלאומית. לפי מקורות פנימיים, קופלי צפוי להיות האיש הבכיר ביותר בממשל שינהל את תחום המינרלים.
התגובה לתוכנית הייתה מהירה מצד גורמים בתעשייה. ריץ' נולן, מנכ"ל איגוד הכרייה הלאומי, שיבח את המהלך: "הפקת מינרלים קריטיים בארה"ב היא לא רק אינטרס כלכלי – זו משימה לאומית. הצו של טראמפ הוא צעד נועז והכרחי".
מעניין לציין כי השימוש בחוק DPA לקידום הפקת מינרלים אינו מהלך בלעדי לממשל טראמפ. גם הנשיא לשעבר ג'ו ביידן השתמש בו בעבר כדי לתמרץ את תעשיית סוללות הליתיום, במסגרת תמיכה של 750 מיליון דולר לחברות בתחום האנרגיה המתחדשת.
אלא שהמהלך הנוכחי של טראמפ רחב הרבה יותר בהיקפו וכולל גם מתכות שאינן מוכרות כיום כמינרלים קריטיים, כמו זהב ונחושת – מה שמעיד על תפיסה רחבה יותר של מה שנחשב "חיוני" להגנה הלאומית ולתחרות הכלכלית.
המהלך של טראמפ מחזיר את תעשיית הכרייה למרכז סדר היום הלאומי, לא רק כתחום כלכלי, אלא כנושא ביטחוני. על רקע המעבר העולמי לטכנולוגיות ירוקות, התעצמות סין והמלחמות הכלכליות המתפתחות – המאבק על משאבים מתחת לפני האדמה הופך לשדה קרב מרכזי בזירה הגיאופוליטית.
