במשך עשורים רבים, ארצות הברית הובילה את המירוץ לפיתוח אנרגיית היתוך גרעיני – מקור אנרגיה בלתי מוגבל ונקי המבטיח מהפכה גלובלית. אך כעת, סין מדביקה את הפער במהירות מדהימה, עם השקעות כפולות ופרויקטים שנבנים בקצב שיא. התחרות בין שתי המעצמות עשויה לקבוע את עתיד האנרגיה העולמית, במיוחד בעידן שבו צורכי המחשוב של בינה מלאכותית מזנקים ומחייבים פתרונות יצירתיים לאספקת חשמל בקנה מידה רחב.
היתוך גרעיני, המכונה "הגביע הקדוש של האנרגיה הנקייה", מפיק פי ארבעה יותר אנרגיה לקילוגרם דלק מאשר ביקוע גרעיני, ופי ארבעה מיליון משריפת פחם – ללא פליטת גזי חממה או פסולת רדיואקטיבית מסוכנת לטווח ארוך. התחום צפוי להגיע לשווי של טריליון דולר עד 2050, על פי Ignition Research. עם זאת, קיימת בעיה מרכזית: טכנולוגיית ההיתוך עדיין אינה מבוססת ברמה מסחרית.
ארצות הברית הייתה הראשונה להשתמש בהיתוך גרעיני בקנה מידה גדול עם ניסוי פצצת המימן ב-1952, אך מאז עשרות שנים של מחקר לא הצליחו לתרגם את הפוטנציאל העצום לאספקת חשמל רציפה. ההיתוך מתרחש כאשר אטומי מימן מגיעים לטמפרטורות קיצוניות ומתמזגים ליצירת פלזמה – מצב צבירה חם במיוחד שבו נפלטת אנרגיה אדירה. עם זאת, שליטה בפלזמה היא משימה מורכבת ביותר. קיימות שתי שיטות מרכזיות לניסיון לרתום את התהליך: שימוש במגנטים רבי-עוצמה השולטים בפלזמה בתוך מכשיר דמוי דונאט בשם טוקמאק, או הפעלת לייזרים בעוצמה גבוהה על כדורית זעירה של דלק, אשר מתכווצת ומתפוצצת כדי לשחרר אנרגיה.
ב-2022, ארה"ב עשתה היסטוריה כאשר מתקן ההצתה הלאומי בליברמור, קליפורניה, הצליח להפיק אנרגיה חיובית מתהליך היתוך, הישג שסימן פריצת דרך משמעותית. בעקבות זאת, השקעות פרטיות בתחום ההיתוך בארה"ב הרקיעו שחקים, עם השקעה של יותר מ-8 מיליארד דולר, לעומת 1.2 מיליארד דולר בלבד ב-2021, על פי נתוני איגוד תעשיית ההיתוך. מתוך 40 החברות החברות בארגון, 25 הן אמריקאיות. ענקיות טכנולוגיה כגון אמזון, גוגל ומטה הצטרפו למאמץ והתחייבו לתמוך בהכפלת הייצור הגרעיני בעולם עד 2050.
אולם בעוד המגזר הפרטי בארה"ב מוביל, במישור הציבורי המצב שונה. סין משקיעה כ-1.5 מיליארד דולר בשנה בתחום ההיתוך, כמעט כפול מהמימון הממשלתי בארה"ב, שעומד על כ-800 מיליון דולר בשנים האחרונות. בזמן שהמדענים האמריקאים ממשיכים להתמקד בשדרוג מכונות ישנות, סין בונה מתקנים חדשים בקצב מסחרר, ובכך מושכת אליה מוחות צעירים ומוכשרים יותר. המדינה גם מחזיקה במספר הפטנטים הגבוה ביותר בתחום ההיתוך ובכמות גדולה פי עשרה של דוקטורנטים בתחום המדע וההנדסה הגרעינית בהשוואה לארה"ב.
לפי תמונות לוויין שפורסמו בינואר 2025, סין בונה מתקן לייזר-היתוך ענק בעיר מיאניאנג, בעל כיפת פלזמה שגודלה כפול מהמתקן האמריקאי NIF. ישנם דיווחים כי המתקן מתמקד במודל היתוך-ביקוע היברידי, גישה שנחשבת למסוכנת במערב בשל סוגיות רגולטוריות ובטיחותיות.
סין עושה מאמצים לשלוט בשרשרת האספקה של חומרים חיוניים לפיתוח היתוך, כולל מגנטים רבי-עוצמה, מתכות מיוחדות ורכיבי מוליכים למחצה. חברות אמריקאיות כמו Helion מדווחות כי פרויקטים סיניים מסוימים מעתיקים באופן בולט עיצובים טכנולוגיים שפותחו בארה"ב. בנוסף, דו"ח עדכני מצביע על כך שסין משקיעה פי עשרה מארה"ב בפיתוח חומרים מתקדמים הנדרשים לתהליך ההיתוך, מה שעלול להעניק לה יתרון קריטי בעתיד.
במקביל, הקונגרס האמריקאי קרא להגדלת ההשקעה הפדרלית בתחום ל-10 מיליארד דולר על מנת לשמור על היתרון הטכנולוגי. אך גם אם ארה"ב תגיע ראשונה ליישום מסחרי של היתוך, מומחים מזהירים כי הניצחון האמיתי טמון לא רק בהשגת אנרגיה חיובית אלא ביצירת תעשייה יציבה שתוכל לספק פתרונות אנרגיה לכלכלה הגלובלית.
