התוכנית תרחיב את העתודות האסטרטגיות של הודו מעבר לנפט גולמי לראשונה, כאשר המאגרים מתוכננים לכסות כחודשיים מביקוש הנפט הגולמי והגז הטבעי הנוזלי (LNG), וכשישה שבועות של צריכת גז פחמימני מעובה (LPG).
תשתיות האחסון ל-LPG ו-LNG ימומנו באמצעות מסים על הצרכנים שיכולים לגייס כ-1.5 מיליארד דולר בשנה.
משרד הנפט והגז הטבעי של הודו שוקל מס בגובה 1.29 רופי הודי, המהווה 0.01 דולר לק"ג LPG, שיגייס כ-460 מיליון דולר בשנה בהתבסס על הצריכה הנוכחית, ויוסיף כ-18 רופי לעלות של בלון גז בישול ביתי סטנדרטי.
עבור LNG, המשרד הציע היטל של 1.43 רופי למטר מעוקב תקני, שיניב כ-1 מיליארד דולר בשנה ברמות הצריכה הנוכחיות. באופן זה, המסים יוסיפו כ-2% לחשבונות הגז של משקי הבית.
התקבולים יממנו בעיקר תשתיות אחסון LNG ן-LPG, בעוד שרזרבות נפט גולמי ומלאי דלק אסטרטגי ימשיכו להיות ממומנים על ידי הממשלה הפדרלית.
טרם התברר באיזה אופן ייגבו המסים, וההצעה נדונה בין משרדי הממשלה השונים וטרם התקבלה החלטה סופית מקבינט השרים של ראש הממשלה, נרנדרה מודי.
זהו צעד רגיש פוליטית עבור ממשלת מודי, שכן הוא מעלה את העלויות עבור מיליוני צרכנים על רקע מחירי דלק גבוהים.
רזרבות אסטרטגיות רב-דלקיות
תכנית הרזרבות האסטרטגיות העשורית תדרוש כ-42 מיליארד דולר, כאשר יותר מחצית מהסכום מיועדת לבניית תשתיות אחסון והיתר להצטיידות במלאי.
ממשלת הודו מעריכה כי תזדקק לקבולת אחסון נוספת של, 28 מיליון טון של נפט גולמי, 9 מיליון טון של LNG, ו-4 מיליון טון של LPG, במהלך 10 השנים הבאות.
הודו היא יבואנית וצרכנית הנפט השלישית בגודלה בעולם ומייבאת כ-90% מהנפט הגולמי שלה מחו"ל, מה שחשף אותה לחלוטין לטלטלה בעקבות המלחמה באיראן שגרמה לשיבושי סחר בנתיב הסחר במצר הורמוז שאחראי להעברת 20% מאספקת הנפט העולמית.
כיום, לניו דלהי יש קיבולת אחסון נפט אסטרטגית בבעלות ממשלתית של 5.33 מיליון טון, כאשר 6.5 מיליון טון נוספים נמצאים בבנייה. אולם, חסרות לה רזרבות אסטרטגיות ייעודיות ל-LPG ו-LNG.
עתודות הדלק לשעת חירום של המדינה, מפגרות אחרי אלו של עמיתותיה העיקריות באסיה: הרזרבות שבשליטת הממשלה מכסות כיום פחות מ-10 ימי ביקוש, בהשוואה ליותר מ-100 ימים ביפן ובדרום קוריאה.
