יו"ר הבנק המרכזי של ארצות הברית, ג'רום פאוול, התייצב אמש בפני ועדת הבנקאות של הסנאט כחלק מהדוח המוניטרי החצי-שנתי של הפדרל ריזרב. במהלך עדותו הוא נדרש לסוגיות קריטיות כמו מדיניות הריבית, הפיקוח הפיננסי, השפעת מדיניות המכסים של ממשל טראמפ, ולחצים פוליטיים המופעלים על הפד. אך מעבר לכך, אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב הדיון היה עתידה של הלשכה להגנת הצרכן (CFPB), שנמצאת תחת מתקפה חסרת תקדים מצד גורמים בממשל.
פאוול הדגיש בעדותו כי אין צורך מיידי להורדת הריבית, שכן הכלכלה האמריקאית ממשיכה להפגין עוצמה יחסית, ושוק העבודה נותר איתן. "החלטותינו מבוססות על נתונים כלכליים, ואנו נוקטים בגישה סבלנית וזהירה", אמר פאוול, תוך שהוא מציין כי שיעור האינפלציה, למרות שהוא מתמתן, עדיין חורג מעט מהיעד של 2%.
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית באופן חד במהלך השנה החולפת כדי לתמוך בצמיחה הכלכלית, אך כעת הוא מאותת כי לא ימהר לנקוט צעדים נוספים. "אנו מצויים בסביבה כלכלית הדורשת איזון זהיר", אמר פאוול. "מצד אחד, אנו רואים האטה הדרגתית באינפלציה, אך מצד שני, הורדת ריבית מוקדמת מדי עלולה להצית מחדש לחצים אינפלציוניים".
אחת הסוגיות הסוערות ביותר שעלו בדיון הייתה סוגיית עתידה של הלשכה להגנת הצרכן (CFPB), שהוקמה לאחר המשבר הכלכלי של 2008 כדי לפקח על הבנקים ולוודא שהצרכנים זוכים להגנה מפני התנהלות בלתי הוגנת של מוסדות פיננסיים.
הלשכה, שתוקצבה עד כה דרך הפדרל ריזרב כדי לשמור על עצמאותה הפוליטית, נמצאת כעת תחת מתקפה מצד הממשל של הנשיא טראמפ, שמבקש לצמצם את סמכויותיה ואף לפרקה לחלוטין. בסוף השבוע האחרון דווח כי מבני המשרדים של ה-CFPB נסגרו זמנית, במה שנתפס על ידי מבקרי הממשל כניסיון למנוע מהעובדים להמשיך את פעילותם.
הסנאטורית אליזבת וורן, שהייתה מהתומכות הבולטות בהקמת הלשכה, תקפה את ממשל טראמפ ואת אילון מאסק, שמוערב אף הוא בתהליכי קבלת ההחלטות בנושא. "המאבק כאן הוא בין וול סטריט לאזרחים הפשוטים", אמרה וורן בזעם. "אם מאסק ומשרד התקציבים של טראמפ יצליחו לפרק את ה-CFPB, זה יהיה איתות ברור לתאגידים הפיננסיים שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם".
לעומתה, הסנאטור הרפובליקני מייק ראונדס טען כי הפיקוח הפיננסי יישאר חזק גם ללא הלשכה. "הרשויות הרגולטוריות של הבנקים ימשיכו לפקח על המערכת, ואין בכך פגיעה בצרכן", אמר. אולם, מומחים רבים סבורים כי ללא ה-CFPB, הצרכנים האמריקאים יהיו חשופים לניצול על ידי חברות אשראי, בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים.
פאוול עצמו ניסה להישאר מחוץ לוויכוח הפוליטי, אך הודה כי הפדרל ריזרב רואה חשיבות בפיקוח פיננסי הוגן. "התפקיד שלנו הוא לוודא שמערכת הבנקאות נשארת יציבה, אך אין ספק שה-CFPB מילא תפקיד משמעותי בהגנה על הצרכן", אמר בזהירות.
נושא נוסף שעלה לדיון היה מדיניות המכסים של ממשל טראמפ, שעוררה סערה בשווקים הפיננסיים ובקרב קובעי המדיניות הכלכלית. הנשיא טראמפ הודיע לאחרונה על העלאת מכסים בשיעור של 25% על ייבוא פלדה ואלומיניום, מהלך שעלול להשפיע על התעשייה האמריקאית ועל יוקר המחיה במדינה.
כשנשאל על כך על ידי הסנאטור ג'ק ריד, פאוול ניסה לשמור על זהירות, אך רמז שיש להיזהר מהשלכות בלתי צפויות של מדיניות הסחר. "בזמן שהגנה על תעשיות אמריקאיות היא מטרה ראויה, חשוב לוודא שהצעדים הננקטים אינם פוגעים בצמיחה הכלכלית או מעלים מחירים לצרכן", אמר.
למרות המסרים המרגיעים של פאוול, השווקים הפיננסיים הגיבו בחשש לעדותו. המדדים העיקריים בוול סטריט רשמו ירידות קלות בתחילת המסחר תחילה, אך התאוששו מאוחר יותר. משקיעים רבים ניסו לפענח את הרמזים בנוגע להחלטות הריבית הבאות של הפד, ונראה כי ההערכה הרווחת היא שהריבית תישאר ללא שינוי לפחות עד סוף הרבעון השני של השנה.
כלכלת ארה"ב מציגה נתונים יציבים יחסית – שיעור הצמיחה עמד על 2.5% בשנת 2024, שיעור האבטלה נותר נמוך על 4%, והצריכה הפרטית עדיין חזקה. עם זאת, מדדי האינפלציה מראים כי המחירים נותרו גבוהים מהיעד הרצוי, מה שמותיר את הפד במצב של זהירות יתרה.
לדברי בת' האמאק, נשיאת הפד של קליבלנד, "נכון לעכשיו, יש לנו את המרחב להיות סבלניים ולבחון את ההתפתחויות לפני שנחליט על שינוי נוסף במדיניות הריבית".
עדותו של פאוול בקונגרס חשפה את עומק המחלוקות בנוגע לעתיד הכלכלה האמריקאית. בעוד הפד מנסה לשמור על יציבות זהירה, הקרבות הפוליטיים סביב עתיד הרגולציה הפיננסית, המכסים והגנת הצרכן עלולים להכתיב את המשך הדרך.
העימותים בין הדמוקרטים לרפובליקנים, כמו גם בין הבית הלבן לפדרל ריזרב, רק מדגישים עד כמה הכלכלה האמריקאית נתונה להשפעות פוליטיות, ועד כמה החלטות שמתקבלות היום ישפיעו על העתיד הכלכלי של מיליוני אזרחים.
