בנק יפן (BOJ) העלה היום (שלישי) את הריבית במשק ל-1%, בהתאם לציפיות הכלכלנים, ובכך הביא את הריבית לרמתה הגבוהה ביותר זה יותר משלושה עשורים. מדובר בהעלאת הריבית הראשונה מאז דצמבר האחרון, אז עמדה הריבית על 0.75%, ובפעם הראשונה מאז 1995 שבה הריבית ביפן מגיעה לרמה של 1%.
ההחלטה התקבלה ברוב של 7 חברי מועצה מול מתנגד אחד, כאשר חבר הוועדה טויצ'ירו אסאדה תמך בהשארת הריבית ללא שינוי.
המהלך מהווה צעד נוסף בתהליך היציאה מהמדיניות המוניטרית האולטרה-מרחיבה שאפיינה את יפן במשך שנים רבות. בבנק המרכזי מעריכים כי העלייה במחירי האנרגיה, בין היתר בעקבות המלחמה מול איראן, עלולה לחלחל לאינפלציה הבסיסית ולהגביר את הלחצים לעליות מחירים במשק.
גורם נוסף שעמד מאחורי ההחלטה הוא היחלשותו המתמשכת של הין היפני. למרות התערבות מסיבית של הרשויות בשוק המט"ח בחודש מאי, בהיקף של כ-11.7 טריליון ין (כ-73.5 מיליארד דולר), המטבע היפני המשיך להיחלש ונסחר סביב רמה של 160 ין לדולר לאורך מרבית חודש יוני.
כלכלנים מעריכים כי העלאת הריבית נועדה לחזק את המטבע המקומי ולהפחית את הלחצים האינפלציוניים הנובעים מהתייקרות היבוא. אמנם ין חלש מסייע ליצואנים היפנים ומשפר את כושר התחרות של הכלכלה, אך הוא גם מייקר את עלויות היבוא ופוגע בכוח הקנייה של משקי הבית.
במקביל, ממשלת יפן בראשות ראש הממשלה סנאה טאקיצ'י נאלצה לאשר תקציב משלים בהיקף של 3 טריליון ין במטרה לסייע למשקי הבית להתמודד עם עליית מחירי האנרגיה והמחיה.
למרות העלאת הריבית, נתוני האינפלציה האחרונים מצביעים על האטה. אינפלציית הליבה ביפן ירדה באפריל ל-1.4% בלבד – הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2022 כאשר גם האינפלציה הכללית עמדה על 1.4%, חודש רביעי ברציפות מתחת ליעד האינפלציה של 2% שקבע הבנק המרכזי.
עם זאת, אנליסטים מציינים כי הנתונים מושפעים מצעדי ממשלה שנועדו לרסן את יוקר המחיה, בהם ביטול מס הדלק והרחבת תוכנית החינוך התיכוני החינמי, ולכן אינם משקפים בהכרח את עוצמת הלחצים האינפלציוניים במשק.
השווקים יעקבו כעת אחר מסריו של נגיד הבנק המרכזי קזואו אואדה, בניסיון להבין האם העלאת הריבית הנוכחית היא צעד חד-פעמי או תחילתו של גל נוסף של הידוק מוניטרי ביפן.
