הממשלות באירופה מנסות להגן על קטינים תוך התמקדות ב-Loot Boxes (תיבות הפתעה): מכניקה שבה שחקן משלם כסף אמיתי כדי לפתוח תיבה וירטואלית מבלי לדעת מה יקבל בפנים. הרגולטורים רואים בזה הימורים לכל דבר, ומאחר שילדים משחקים בזה – מדובר לטענתם בסכנת התמכרות.
החוקים החדשים בתעשיית הגיימינג באירופה הם כדלקמן: החל מיוני 2026, כל משחק שיש בו תיבות הפתעה יקבל אוטומטית סימון לגילאי 16 ומעלה – סימון שמונע מילדים קטנים להוריד אותו ומלחיץ הורים.
במקביל, האיחוד האירופי מקיים דיונים ועובד על חוק עתידי שיאסור לחלוטין מכירת תיבות כאלה לקטינים; הוא ייקרא "חוק ההגינות הדיגיטלית", ואירופה שואפת להעביר אותו כבר בשנה הבאה (2027).
כלכלנים, כמו הכלכלן ומעצב הווידאו קטלין אלכסנדרו (Catalin Alexandru), מעריכים שהתעשייה תפסיד מכך מיליארדי דולרים.
בריטניה, כבר משנת 2023, מחייבת חברות לבדוק את הגיל האמיתי של השחקנים, והיא גם שוקלת לחסום רשתות חברתיות לילדים – דבר שעשוי לכלול את רובלוקס, פלטפורמת משחקים פופולרית מאוד בקרב ילדים. גם ברזיל, שהיא שוק ענק ומהפעילים בעולם, הצטרפה לאיסור על התיבות.
כבר ב-2017 סוגיית תיבות ההפתעה עוררה זעם וביקורות קשות, כאשר אלקטרוניק ארטס הוציאה את המשחק Star Wars Battlefront II, נטען כי רכישת תיבות הפתעה אקראיות בו קשורה באופן ישיר לאפשרות לנצח במשחק. השחקנים זעמו, והחברה נאלצה לשנות את מכניקת המשחק. בעוד שאירופה פועלת לטובת חקיקה זו, ארה"ב עדיין מאפשרת לחברות המשחקים לפקח על עצמן ברגולציה עצמית.
המכניקה הזו של תיבות ההפתעה/שלל הכניסה לחברות סכום דמיוני של כ-23 מיליארד דולר בשנה שעברה (2025), כך לפי נתונים ממחקר של S&P שמראים כי הן היו חלק גדול מצמיחת התעשייה.
הארגון Video Games Europe, שמייצג חברות משחקים גדולות באירופה מול האיחוד האירופי, כתב במכתבו מאוקטובר 2025: "התערבות רגולטורית משמעותית עלולה לאיים על חלק גדול מההכנסות הללו", והוסיף: "צעדי חקיקה לא פרופורציונליים ישבשו מודלים עסקיים לגיטימיים, יפגעו בתחרותיות העולמית במגזר משחקי הווידאו וישפיעו על בחירת הצרכן האירופי".
חברות הגיימינג בנו את המודל הכלכלי שלהן על הרכישות הקטנות האלו, מכיוון שהצרכנים ביבשת מוציאים כ-12 מיליארד דולר בשנה על תוכן בתוך המשחק. החוקים של אירופה עשויים לשנות את המשחקים עבור שחקנים בכל העולם, משום שחברות משחקים לא אוהבות לייצר גרסה מיוחדת לכל אזור.
המדיניות הזאת החלה מכיוון שהרגולציה העצמית של החברות לא הצליחה, בלשון המעטה. מחקר משנת 2025 של ליאון שיאו (Leon Xiao) גילה כי בבריטניה, אף אחד מ-100 המשחקים הפופולריים באייפון לא ביקש אישור הורים לפני שנתן לקטינים לרכוש תיבת הפתעה, ורובם אפילו לא הצהירו שהאופציה הזו קיימת במשחק.
רוב המשחקים היום (כמו פורטנייט, רובלוקס או משחקי מובייל) הם חינמיים להורדה, מה שמושך קהל רחב ומחזק את הצמיחה והחדשנות, בעוד שהחברות מרוויחות רק מהרכישות הקטנות בפנים.
המצב הוא כזה שאם הממשלה תקשה על ילדים להיכנס למשחקים, הילדים פשוט יעזבו את המשחק, וההכנסות של החברות – יחד עם החדשנות עצמה – ייפגעו. למעשה, זה כבר קורה בשטח. ברגע שרובלוקס התחילה לבדוק גילאים בצורה קשוחה יותר, היא איבדה מיליוני משתמשים, המניה שלה התרסקה ב-18% במאי 2026, והיא מחקה מיליארד דולר מתחזית ההזמנות השנתית שלה.
קיים גם חשש מסטיגמה; כלומר, התעשייה מפחדת שיהפכו את השם של כל תחום הגיימינג למשהו "מרושע" וממכר, ומבקשת למצוא פתרון מאוזן.
