תעשיית מדעי החיים וה-Health-Tech בישראל מציגה סימני התאוששות משמעותיים בשנת 2024, למרות האתגרים שהציבה מלחמת "חרבות ברזל". לפי הדוח השנתי של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ורשות החדשנות, בשיתוף PwC, נרשמה ב-2024 עלייה של 25% בהשקעות בחברות בתחום, שהסתכמו בכ-2.7 מיליארד דולר. הנתונים מעידים על חזרה למסלול צמיחה לאחר שנה מאתגרת שבה חלו ירידות בהשקעות בעקבות חוסר ודאות כלכלי וביטחוני.
במקביל לעלייה בהשקעות, נרשם גידול משמעותי במספר החברות החדשות שנוסדו בתחום מדעי החיים וה-Health-Tech, עם עלייה של 37% לעומת השנה הקודמת. רוב החברות החדשות מתמקדות בבריאות דיגיטלית ובמכשור רפואי מתקדם, בעוד שההשקעות בביוטכנולוגיה נותרו נמוכות יחסית. הדוח מציין כי אחת המגמות הבולטות היא המעבר של המשקיעים לתחומים מבוססי טכנולוגיה דיגיטלית, תוך שימת דגש על פתרונות מבוססי בינה מלאכותית ורפואה מותאמת אישית.
הדוח מצביע גם על מגמה חיובית בגיוסי ההון הציבוריים. לאחר עצירה מוחלטת של הנפקות ראשוניות בשנת 2023, בשנת 2024 בוצעו ארבע הנפקות ראשוניות (IPO) של חברות ישראליות בבורסות בארה"ב, עם גיוסים בהיקף כולל של כ-637 מיליון דולר – עלייה של 47% בהשוואה לשנה הקודמת. בנוסף, נרשמה יציבות יחסית בגיוסי הון של חברות ציבוריות, דבר שמעיד על המשך אמון המשקיעים הבינלאומיים בשוק הישראלי. בבורסה בתל-אביב לא נרשמו הנפקות חדשות של חברות מדעי החיים, אך גיוסי ההון המשניים עלו באופן דרמטי, פי תשעה לערך, והסתכמו בכ-19 מיליון דולר.
מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה באופן מהותי על תעשיית מדעי החיים, אך במקביל, היא האיצה פיתוחים טכנולוגיים ושיפרה את יכולות ההתמודדות עם מצבי חירום רפואיים. הדוח מציין גידול בהשקעות בתשתיות רפואיות ובציוד מתקדם לשיקום פצועים. תחומים כמו טכנולוגיות DNA לזיהוי חללים, פיתוח פרוטזות חכמות, ושימוש במערכות בינה מלאכותית לאבחון מהיר הפכו למרכזיים יותר בתעשייה. רשות החדשנות הקצתה כחצי מיליארד שקל לתמיכה בחברות בתחום זה, והוקמו מסלולי השקעה חדשים שנועדו לקדם פתרונות רפואיים מתקדמים.
אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר היא השינוי בגישה לשיקום רפואי בישראל. בעקבות המלחמה, הדוח מדגיש את הצורך בהרחבת שירותי השיקום ושיפור יכולות ההתמודדות של מערכת הבריאות עם פצועים מורכבים. הפתרונות החדשניים כוללים פיתוחים כמו רובוטים המסייעים בשיקום הליכה, מערכות נוירופידבק לטיפול ב-PTSD, ושימוש במציאות מדומה לשיפור מצבי טראומה נפשית. השימוש בטכנולוגיות אלו משפר משמעותית את איכות הטיפול ומקצר את זמני ההחלמה של המטופלים.
לצד ההתאוששות הכללית, נמשכת התלות הגבוהה של התעשייה בהון זר. מתוך סך ההשקעות הפרטיות בחברות מדעי החיים בשנת 2024, כ-58% הגיעו ממשקיעים זרים, שהשקיעו כ-1.2 מיליארד דולר. יחד עם זאת, נרשמה עלייה של 62% בהשקעות מצד משקיעים ישראליים, דבר שמעיד על התחזקות מסוימת של ההון המקומי בתעשייה. מרבית ההשקעות, הן מצד משקיעים זרים והן מצד משקיעים מקומיים, נעשו באמצעות קרנות הון סיכון, שהיוו כ-84% מסך ההשקעות הפרטיות בשנה זו.
יצוא מוצרי מדעי החיים מישראל נותר יציב יחסית, עם יצוא ציוד רפואי בהיקף של כ-3.4 מיליארד דולר ויצוא תרופות של כ-1.8 מיליארד דולר. עם זאת, בעוד שייצוא הציוד הרפואי נמצא בשיאו מזה חמש שנים, יצוא התרופות נותר נמוך משמעותית מהשיא שנרשם בשנת 2022, ירידה של 44% בהשוואה לרמות השיא.
הדוח מבצע ניתוח מעמיק של אתגרי הרפואה השיקומית בישראל בעקבות המלחמה, ומדגיש את המחסור במתקני אשפוז, כוח אדם מיומן וציוד מתקדם. האתגרים הללו הובילו להאצה בפיתוחים טכנולוגיים ולשינויים בפרוטוקולים רפואיים, בהם הטמעת שיטות חדשות לטיפול חירום והפחתת זמני הפינוי של פצועים לבתי החולים.
התחזיות לשנת 2025 מצביעות על המשך מגמת ההתאוששות בתעשיית מדעי החיים בישראל, עם גידול נוסף בהשקעות פרטיות וציבוריות, מיזוגים והנפקות, וכן פיתוחים טכנולוגיים שימשיכו להצעיד את התעשייה קדימה.
