היום (שני) נת"ע מדווחת על פתיחת מכרזי ענק בהיקף עצום של כ-30 מיליארד שקל כדי להפעיל את רכבות המטרו באופן אוטומטי לחלוטין, ללא נהג. הרכבת תופעל באמצעות מערכות מחשוב, איתות ובקרה, שיקבעו את המהירות, העצירות, המרחק בין הרכבות ועוד. זה לא אומר שאין אנשים במערכת – יהיו מרכזי שליטה, צוותי תחזוקה, אבטחה ושירות.
הטכנולוגיה המתוכננת נקראת GOA4, שהיא רמת האוטומציה הגבוהה ביותר ברכבות. נת"ע מפרסמת את הליך המיון המוקדם למכרזים של שלב "אינפרא 2", השלב שבו עוברים מהקמת התשתית למערכות שיאפשרו למטרו לפעול. כלומר, נת"ע עדיין לא בוחרת עכשיו את החברה שתבנה את המטרו, קודם היא בודקת אילו חברות וקבוצות בינלאומיות עומדות בתנאים ויכולות להתמודד במכרזים, ואחרי שלב המיון, החברות המתאימות יוכלו להתמודד במכרזים עצמם.

יש עניין משמעותי מצד חברות בינלאומיות בפרויקט המטרו בישראל, וזה גם נותן אינדיקציה לכך שמדובר בפרויקט גדול מספיק כדי למשוך חברות תשתית ענקיות מהעולם. למכרזים של אינפרא 1, שלב התשתית הפיזית: מנהרות, תחנות ועבודות הנדסיות, בהיקף של כ-65 מיליארד שקל, הגישו מועמדות 20 קבוצות הכוללות 33 חברות תשתית מהארץ ומהעולם.
עוד באותו הנושא
נת"ע תחפש חברות שיספקו:
- את רכבות המטרו.
- מערכות איתות ובקרת רכבות.
- מערכות חשמל ואנרגיה.
- מערכות לתחנות התת-קרקעיות.
- עבודות גמר.
- אינטגרציה בין כל המערכות.
- שירותי תפעול ותחזוקה של הרשת.
המשמעות היא שלא מדובר רק ברכישת רכבות, אלא צריך לגרום לכל המערכות השונות לעבוד יחד כמערכת אחת.
מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מסר: "אנחנו נביא לישראל את מערכות התחבורה המתקדמות בעולם ותשתית להפעלת רשת מטרו חדשנית, בטוחה ואמינה. משרד התחבורה, יחד עם נת"ע וכלל הגורמים השותפים, ממשיך לקדם את הפרויקט הלאומי שישנה את פני התחבורה, יחזק את הכלכלה ויעניק לציבור פתרון תחבורתי מתקדם לעשרות השנים הבאות".
הרכבות צפויות לפעול באמצעות GOA4, רמת אוטומציה מלאה והגבוהה ביותר בעולם התחבורה המסילתית. ברמה הזו, אין נהג שיושב בתא הנהג ומפעיל את הרכבת. המערכת תשלוט, בין היתר, בתנועה, במהירות, בעצירות ובמרחקים בין הרכבות. היתרון המרכזי הוא האפשרות להפעיל את הרשת בתדירות גבוהה ובדיוק רב, לצד מערכת בקרה רציפה.
הרשת כולה תהיה מחוברת למערכות בקרה שיאפשרו לעקוב בזמן אמת אחר הרכבות והמערכות השונות. לדוגמה, המערכת יכולה לזהות תקלה, שינוי בתנועה או בעיה באחד הקווים ולנהל את תנועת הרכבות בהתאם.
המטרו הוא לא רק רכבת שנוסעת במנהרה, מכיוון שצריך לחבר בין הרכבת, המסילה, החשמל, האיתות, התקשורת, התחנות ומערכות הבטיחות. לכן נת"ע מדגישה שצריך לגרום לכל המערכות לעבוד יחד כמערכת אחת, בצורה רציפה ואמינה.

לפי יודפת אפק ארזי, יו"ר דירקטוריון נת"ע: "המטרו עובר שלב עכשיו, מהמנהרות והתחנות אל הרכבות והמערכות שיהפכו אותו ממגה-פרויקט הנדסי, למערכת תחבורה חיה ופועלת", והוסיפה: "המטרו הוא הרבה יותר מפרויקט תחבורה. הוא תשתית צמיחה למדינת ישראל: הוא יחבר בין מגורים לתעסוקה, ירחיב את שוק העבודה, יאפשר פיתוח עירוני בהיקפים עצומים ויחזק את הפריון והכלכלה הישראלית".
לפי נת"ע, הסטנדרטים נקבעו בתיאום עם גורמי החירום בישראל, והחברות שייבחרו צפויות לעבוד יחד עם חברות ישראליות שמתמחות בסייבר ובאבטחת מידע. זה חשוב מאוד מפני שמטרו אוטונומי הוא מערכת ממוחשבת מאוד, ולכן לצד בטיחות פיזית צריך להגן גם מפני תקיפות סייבר שעלולות לפגוע בתפעול הרכבות או במערכות הבקרה.
נת"ע מנסה להביא לפרויקט ידע, טכנולוגיה וניסיון מחברות שכבר הפעילו מערכות מטרו בעולם, ולכן החברה אומרת כי משרד התחבורה, משרד האוצר ורשות המטרו קיימו פגישות עם חברות בינלאומיות במשך השנה האחרונה.
איך תיראה רשת המטרו?
הרשת המתוכננת בגוש דן תכלול:
- 3 קווים.
- כ-150 ק"מ של מסילות.
- 109 תחנות תת-קרקעיות.
- חיבור בין 24 רשויות מקומיות.
כלומר, מדובר ברשת תחבורה עצומה שתשרת חלק גדול ממטרופולין תל אביב.

במקביל, נת"ע מעריכה שהמטרו יבצע יותר מ-600 מיליון נסיעות מדי שנה. בשילוב עם הרכבת הקלה, מדובר ביותר מ-800 מיליון נסיעות בשנה. המשמעות היא שהמטרו אמור להיות אחד מעמודי התווך המרכזיים של התחבורה הציבורית בגוש דן.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, מסרה: "שלב נוסף וחשוב בדרך להפוך את חזון 'מחברים את ישראל למציאות'. אחרי ההצלחה הכבירה של שלב אינפרא 1 והעניין הבינלאומי האדיר בפרויקט הישראלי, הוכחנו שהמשק הישראלי ומעמדו חזקים בעולם. ישראל על מפת פרויקטי התחבורה העולמיים".