בשורה משמעותית למשק האנרגיה המקומי: הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, החליטה להעניק פטור מאישור הסדר כובל להסכם אספקת הגז הטבעי ארוך הטווח שנחתם בין השותפויות במאגר "לוויתן", ניו-מד אנרג'י ורציו אנרגיות, לבין חברת דליה חברות אנרגיה.
העסקה המוערכת בהיקף כספי אדיר של כ-6.7 מיליארד דולר, מיועדת להבטיח את אספקת הגז לתחנות הכוח החדשות שיוקמו על ידי דליה. עם זאת, הרשות החליטה שלא להעניק פטור גורף לכלל תנאי ההסכם והותירה סעיף מפתח אחד לבחינת הצדדים עצמם.
פרטי ההסכם: אספקה ל-20 שנה בהיקף של מיליארדי דולרים
ההסכם, נועד להזמין גז טבעי ממאגר לוויתן עבור שתי יחידות ייצור חשמל חדשות במחזור משולב (בהספק של כ-850 מגוואט כל אחת) אשר יוקמו באתר תחנת הכוח צפית ובאתר אשבול באשדוד. תחילת הזרמת הגז מתוכננת ל-1 בינואר 2030, וההתקשרות צפויה להימשך לפרק זמן ממושך של 20 שנה ממועד ההפעלה המסחרית.
הספקת הגז נקבעה על בסיס מחייב (Firm) בהיקף שנתי ראשוני של כ-1.3 BCM. החל מהמחצית הראשונה של העשור הבא (בין 2034 ל-2035) צפויה הכמות השנתית לגדול ולהגיע לכ-1.7 BCM. מנגנון המחיר בהסכם הוצמד לתעריף החשמל הכללי, בהתאם להתחייבויות שותפות לוויתן במסגרת אישור הייצוא שניתן להן.
הניתוח הכלכלי: הדרישה לודאות מול חשש מבלעדיות בשוק
בהחלטתה ציינה הממונה על התחרות כי שוק אספקת הגז בישראל נותר ריכוזי ומבוסס על שלושה מאגרים פעילים בלבד (לוויתן, תמר וכריש-תנין), כאשר מאגר לוויתן מחזיק בעתודות הגז הגדולות ביותר מביניהם.
הסכמים ארוכי טווח ומנגנוני התחייבות לרכישה מינימלית (Take or Pay) מעלים בדרך כלל חשש ליצירת בלעדיות בפועל ולחסימת כניסתם של שחקנים חדשים לתחום חיפוש והפקת הגז.
עם זאת, ברשות התחרות השתכנעו כי בנסיבות העסקה הספציפית החשש לפגיעה בתחרות מופג. בין השיקולים שהובילו למסקנה זו צוינו הצמיחה החזויה בביקוש לגז טבעי במשק המקומי, הצורך של יצרני החשמל והמממנים בוודאות תזרימית ארוכת טווח להקמת תשתיות עתירות הון, וכן מנגנונים המאפשרים הפחתה של עד 30% בכמות הגז החוזית החל משנת 2041 במידה והצדדים לא יגיעו להסכמה על עדכון המחיר.
בנוסף, הדגישה הממונה את החשיבות של מכירת גז בנפרד על ידי חלק מהשותפות במאגר (ניו-מד ורציו) ללא מעורבות המפעילה שברון, דבר המאפשר מידה של תחרות באספקה.
הסתייגות הרשות: סוגיית הסחר המשני נותרה פתוחה
על אף אישור עיקרי ההסכם, נרשמה דרמה קטנה סביב הכבילה המגבילה את יכולתה של דליה למכור עודפי גז לצדדים שלישיים (סחר משני). ברשות התחרות הבהירו כי בניגוד לעבר, גורמי המקצוע במשרד האנרגיה, ברשות הגז ובחברת נתג"ז הבהירו כי כיום אין מגבלה תפעולית או קיבולת בצינורות המצדיקה מגבלה כזו.
לאחר שניו-מד לא סיפקה הצדקה מספקת למגבלת הסחר המשני והפנתה להודעה על ביטול ההסכם ללא משיכת הבקשה לפטור, החליטה הממונה שלא להעניק פטור לרכיב זה. כעת, יידרשו הצדדים להסכם לבחון בעצמם האם מגבלה זו עומדת בתנאי פטורי הסוג הקבועים בחוק.
