התקיפה האמריקאית הלילה בוונצואלה, שבמהלכה טען נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ואשתו נתפסו והועברו אל מחוץ למדינה, מגיעה לאחר חודשים של הסלמה כלכלית וצבאית הדרגתית. לפי דיווח של רויטרס, מדובר בהתערבות האמריקאית הישירה הראשונה באמריקה הלטינית מאז הפלישה לפנמה ב-1989.
בוונצואלה הכריז המשטר על מצב חירום, ובעוד הממשלה לא אישרה רשמית את לכידת מדורו, שר ההגנה קרא להתנגדות צבאית ועממית. במקביל, לפי רויטרס, תשתיות הנפט המרכזיות של המדינה לא נפגעו בתקיפה, והפקת הנפט והזיקוק נמשכו כרגיל בשלב זה.
הנפט כציר המרכזי של העימות
המאבק סביב ונצואלה מתמקד בראש ובראשונה במשאב המרכזי שלה: נפט. לפי נתוני OPEC ובלומברג, לוונצואלה כ-17% מעתודות הנפט המוכחות בעולם, יותר מ-300 מיליארד חביות – הנתון הגבוה בעולם. עם זאת, בשל סנקציות, הלאמות, קריסת תשתיות ויציאת חברות זרות, המדינה מפיקה כיום פחות ממיליון חביות ביום, לעומת כ-20 מיליון חביות ביום בארה"ב.
לפי רויטרס, ייצוא הנפט הוא מקור ההכנסה המרכזי של משטר מדורו ולכן הוא עומד במוקד הצעדים האמריקאיים. כל פגיעה ביכולת הייצוא פוגעת ישירות ביכולת המשטר לממן פעילות ממשלתית וצבאית.
מצור ימי, סנקציות והחרמת מכליות
לפי דיווחים של רויטרס ובלומברג, בשבועות האחרונים החריפה ארה"ב משמעותית את הלחץ על ענף הנפט של ונצואלה. בתחילת דצמבר יירטו כוחות אמריקאיים מכלית נפט מול חופי ונצואלה והחרימו את המטען. בהמשך הוטלו סנקציות נוספות על חברות ספנות ומכליות שהובילו נפט ונצואלי.
לפי נתוני מעקב אחר תנועת מכליות שצוטטו ברויטרס, צעדים אלה הובילו לכך שכמה מכליות ביצעו פניית פרסה והתרחקו ממים ונצואליים, וכתוצאה מכך צנח היקף הייצוא בדצמבר לכמחצית מכ-950 אלף חביות ביום שנשלחו בנובמבר.
טראמפ רוצה את הנפט
במקביל לצעדים בשטח, טראמפ לא הסתיר את עמדתו. לפי ציטוטים שהובאו בניו יורק טיימס וברויטרס, טראמפ אמר כי כל נפט שייתפס מוונצואלה "יישאר בידי ארצות הברית" ואף ציין כי ייתכן שישמש למאגרים האסטרטגיים או יימכר.
בנאום בדצמבר,אמר טראמפ כי המשטר "מממן את עצמו באמצעות נפט גנוב" והודיע על מצור מלא על מכליות נפט הנכנסות ויוצאות מהמדינה, כך לפי רויטרס.
האופוזיציה מציעה את הנפט כקלף
לפי דיווחים בניו יורק טיימס, ראש האופוזיציה הוונצואלית מריה קורינה מצ'אדו, שנשאה נאום בפני אנשי עסקים ופוליטיקאים אמריקאים במיאמי בנובמבר, הציגה את עתודות הנפט והגז של ונצואלה כהזדמנות כלכלית בהיקף של כ-1.7 טריליון דולר.
בנאום, שהועבר בשידור חי, הציעה מצ'אדו לחברות אמריקאיות לקחת חלק בהפקה, זיקוק, הובלה ותשתיות, מסר שנתפס, לפי פרשנים שצוטטו בתקשורת האמריקאית, כניסיון לרתום תמיכה אמריקאית לשינוי משטר.
מתקפה צבאית – אבל לא על מתקני הנפט
לפי רויטרס, למרות התקיפות בקראקס ובאזורים נוספים, מתקני הנפט והזיקוק של חברת הנפט הממשלתית PDVSA לא נפגעו. גורמים המעורים בפעילות החברה אמרו לסוכנות כי ההפקה נמשכה, אך המצור הימי והסטת המכליות יצרו הצטברות מלאים והאטה בשילוחים.
רויטרס גם דיווחה כי PDVSA עדיין מתמודדת עם השלכות מתקפת סייבר בדצמבר, שפגעה במערכות הניהול והובילה למעבר לניהול ידני, נתון שמגביר את הפגיעות של הענף בתקופה הנוכחית.
תמונת מצב: לחץ כלכלי לפני הכרעה פוליטית
נכון לעכשיו, לפי הדיווחים, המהלך האמריקאי לא פגע פיזית בתשתיות האנרגיה, אך כן פגע ביכולת של ונצואלה לייצא, לגבות הכנסות ולהפעיל את מנגנוני המדינה. התקיפה הצבאית מגיעה לאחר שמערכת הלחץ הכלכלית כבר הופעלה כמעט במלואה.
הנפט, אם כן, אינו רק משאב, אלא כלי מרכזי במאבק על עתיד המשטר בוונצואלה ועל מאזן הכוחות של ארצות הברית בחצי הכדור המערבי.
מה טראמפ רוצה להשיג?
ברמה המוצהרת, טראמפ מציג את המהלך נגד ונצואלה כחלק ממאבק ב"נרקו-מדינה" ובהנהגה שהוא מגדיר כבלתי לגיטימית. לפי רויטרס, הממשל האמריקאי מאשים את משטר מדורו בהובלת רשת סחר בינלאומית בסמים ובזיוף הבחירות האחרונות, טענות שמדורו דוחה.
אולם מעבר להצדקה הביטחונית, הצהרותיו הפומביות של טראמפ מצביעות על יעד אסטרטגי וכלכלי ברור. לפי התקשורת האמריקאית, טראמפ חזר שוב ושוב על כך שנפט ונצואלה הוא "נכס שנשדד מארצות הברית" ואמר בפומבי כי נפט שייתפס יישאר בידי ארה"ב, יימכר או ישמש למאגרים האסטרטגיים.
שליטה בזרימת הנפט מוונצואלה משרתת שתי מטרות מרכזיות עבור טראמפ: פגיעה ישירה במקור ההכנסה העיקרי של משטר מדורו ובכך האצת קריסתו הפוליטית והחזרת השפעה אמריקאית על משק אנרגיה שבעבר נשלט ברובו בידי חברות אמריקאיות, לפני ההלאמות בתחילת שנות ה-2000.
ומה הקשר לסין?
הקשר לסין אינו נאמר במפורש בהצהרות הרשמיות, אך הוא עולה בעקיפין מהנתונים ומהשחקנים המעורבים. סין היא אחת השותפות הכלכליות המרכזיות של ונצואלה בעשור האחרון, בעיקר דרך אשראי, השקעות וייבוא נפט בהיקפים גדולים.
לפי בלומברג, ונצואלה סיפקה לסין נפט כחלק מהחזר חובות של עשרות מיליארדי דולרים, לאחר שבנקים וגופים ממשלתיים סיניים העניקו למדינה הלוואות נרחבות. כתוצאה מכך, חלק ניכר מהנפט הוונצואלי שאינו מיוצא לארה"ב מצא את דרכו לאסיה, בראש ובראשונה לסין.
אנליסטים שצוטטו בבלומברג מציינים כי פגיעה ביכולת הייצוא של ונצואלה פוגעת לא רק במשטר מדורו, אלא גם באינטרסים האנרגטיים של בייג'ינג. המצור על מכליות, החרמת מטענים והרחבת הסנקציות מקשים על סין לקבל נפט מוזל ממקור אסטרטגי קרוב יחסית לחופי ארה"ב.
