החוב העולמי הגיע לשיא חדש של כמעט 353 טריליון דולר בסוף הרבעון הראשון של 2026, כך עולה מדוח Global Debt Monitor של מכון הפיננסים הבינלאומי (IIF) שפורסם היום (רביעי). לפי הנתונים, החוב הגלובלי זינק ביותר מ-4.4 טריליון דולר בתוך שלושה חודשים בלבד – העלייה החדה ביותר מאז אמצע 2025 והרבעון החמישי ברציפות של עלייה.
במוקד הזינוק ניצבת ארצות הברית, כאשר ההתרחבות בהיקף ההלוואות והנפקות החוב של הממשל האמריקאי הייתה אחד הגורמים המרכזיים לעלייה הכוללת בחוב העולמי. במקביל, בדוח מזהירים כי משקיעים בינלאומיים מתחילים להראות סימנים של גיוון השקעות והרחקת חלק מההון מאג”ח ממשלת ארה"ב.
לפי ה-IIF, הביקוש הבינלאומי לאג"ח ממשלת יפן ואירופה התחזק מתחילת השנה, בעוד שהביקוש לאג"ח האמריקאיות נותר יציב בלבד, שינוי שמאותת על ירידה מסוימת בתלות של המשקיעים בשוק האג”ח האמריקאי, שנחשב במשך שנים לעוגן המרכזי של המערכת הפיננסית העולמית.
אמרה טיפטיק, מנהל תחום השווקים והמדיניות ב-IIF, אמר במהלך שיחת משקיעים כי "ישנם סימנים לכך שמשקיעים בינלאומיים מנסים לגוון את החשיפה שלהם ולהתרחק במידה מסוימת מאג”ח ממשלת ארה"ב". עם זאת, הוא הדגיש כי אין כיום "סיכון מיידי" לשוק האג"ח האמריקאי, שמוערך בכ-30 טריליון דולר.
בדוח צוין כי תחת המדיניות הנוכחית, יחס החוב לתוצר של ארצות הברית צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות ולהפוך לפחות בר-קיימא מבחינה פיסקלית. מנגד, בגוש האירו וביפן נרשמת דווקא ירידה הדרגתית ביחסי החוב לתוצר.
עוד עולה מהנתונים כי שוק האג"ח הקונצרניות בארה"ב ממשיך לצמוח בקצב מהיר, בין היתר בזכות גל הנפקות הקשור לתחום הבינה המלאכותית וזרימת הון משמעותית ממשקיעים זרים.
בסין, נרשמה האצה חדה במיוחד בנטילת חובות מצד חברות לא-פיננסיות בעיקר חברות ממשלתיות בקצב שעולה משמעותית על קצב הגידול בחוב הממשלתי במדינה.
מחוץ לארה"ב וסין, החוב במדינות המפותחות דווקא ירד במעט, בעוד שבשווקים המתעוררים, ללא סין, היקף החוב עלה לשיא של 36.8 טריליון דולר, בעיקר בשל גידול בהלוואות ממשלתיות.
