בנק ישראל הודיע היום (שני) על הורדת הריבית לרמה של 3.75%, צעד שמתקבל לאחר תקופה ממושכת של לחצים ביטחוניים וכלכליים, האטה בפעילות במשק ואינפלציה שנעה סביב היעד.
בריאיון לתוכנית "תל אביב-ניו יורק" עם אפרת נומברג יונגר, הסביר ד"ר עדי ברנדר כי אחד השיקולים המרכזיים להחלטה היה מצב האינפלציה. לדבריו: "האינפלציה יציבה פחות או יותר במרכז היעד כבר כמה חודשים".
צפו בריאיון:
ברנדר הוסיף כי מבט קדימה מצביע על נטייה לירידת מחירים: "ראינו בעיקר את שער החליפין כגורם שעשוי להשפיע על ירידת האינפלציה בקצב יותר מהיר מהרצוי".
לצד זאת, הוא הדגיש כי ההחלטה התקבלה במסגרת מאזן סיכונים מורכב: "הסיכון לירידה של האינפלציה כלפי מטה בקצב מהיר הוא יותר גדול מהסיכון לעלייה משמעותית".
שער הדולר ירד בכ-16% בשנה: הגורמים, המשמעויות והאופציות של בנק ישראל
לדבריו, התחזקות השקל בחודשים האחרונים היא גורם מרכזי בסביבה המוניטרית, אך אינה עומדת לבדה. ברנר ציין כי המשק מתמודד במקביל עם ירידה בתוצר, מגבלות כוח אדם בשל שירות מילואים ממושך ואי-ודאות גאופוליטית מתמשכת.
בהתייחס לשקל החזק אמר כי הוא משקף גם אמון בשווקים: מדובר לדבריו במהלך שמצביע על "אופטימיות מאוד גדולה של השווקים לגבי ההתפתחויות בישראל".
עם זאת, הוא הזהיר כי סביבת האי-ודאות רחבה, והמדיניות המוניטרית אינה יכולה להגיב לגורם יחיד: הריבית, לדבריו, היא כלי "שמסתכל על כל המשק" ולא על מגזר בודד.
בנוגע לשוק העבודה וההשפעות הביטחוניות, ציין ברנר כי מגבלות כוח האדם בעקבות גיוסי מילואים ממשיכות להשפיע על הפעילות הכלכלית ולייצר לחצים גם על המחירים.
בסיכום דבריו הדגיש כי התחזית של בנק ישראל עודנה מותנית מאוד בהתפתחויות: "אנחנו בסביבה מאוד תנודתית עם הרבה זעזועים שקורים במשק לשני הצדדים".
