הועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי, התקיימה היום (שני) במלון ענבל בירושלים, בה עסקו גם ביחסים בין הוועדות המחוזיות לרשויות המקומיות, על ההתנגדות גם להיתרי בנייה של התחדשות עירונית ברשויות המקומיות, כמו גם על המחסור החמור של עובדים בענף הבנייה ועוד.
ערן רולס, יו״ר מרכז הבנייה הישראלי אמר על הכנס כי "זו שנה נוספת שאנו מקיימים את כנס הנדל"ן בירושלים ולא בכדי. ירושלים מובילה במדדי התחדשות עירונית תוך הבנה בצורך הרב שיש בכך. תוכן הועידה השנה חשוב אף יותר משנים קדומות ואני מקווה שהמדינה ונציגי הממשלה שיקחו חלק, ישכילו לקצר תהליכים על מנת ליצור הצפה של דירות, הורדת מחירים ומתן אפשרות לזוגות צעירים לקנות בית במדינת ישראל".
בפאנל בנושא התחדשות עירונית ופינוי בינוי, תקף ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, את הוועדות המחוזיות ואמר כי "הרעה החולה של הרשויות המקומיות היא הוועדות המחוזיות, שבהן יושבים פקידים שלא מכירים את העיר ולא מבינים את הצרכים שלה. הם עובדים רק כדי לסמן וי על כמה דירות קידמו, בלי ראייה כוללת או שיח אמיתי עם הרשות המקומית".
לדבריו, "בכפר בתיה, ברעננה, קיבלנו החלטה וחתמנו איתם על 1,250 יחידות דיור ובכל זאת המחוזית קבעה 2,400 יחידות. אני רוצה להבין את זה ואפילו מתכוון להגיש תלונה רשמית – מי דחף את הדבר הזה? איך ייתכן שמכנסים ועדה וכופים עלי כמות דירות כמו בפרויקט הולילנד בירושלים? ואין לי עם מי לדבר. זה מקרה קלאסי של למה הכל נתקע. בעוד שלוש שנים, ברחוב קלוזנר לא יישאר בניין אחד שלא עברה בו התחדשות עירונית. אני לא צריך את השמרטפות שלהם. באתי עם חזון, תנו לי לממש אותו. הם רק שמים רגליים. לא צריך את הוועדות המחוזיות. אפשר לחסוך הרבה כסף אם פשוט יתנו לנו לנהל. אנחנו במדינת ישראל והרשות המקומית יודעת לעבוד, רק לא נותנים לה. תוך חמש שנים רעננה תהיה עיר אחרת לגמרי. יש לנו כ-4,000 יחידות דיור שאין להן ממדים. אלה מכשולים שלא צריכים להיות. הפקידים לא מבינים את הצרכים שלנו".
לעומת זאת, יקי אמסלם, מנכ״ל קבוצת אלמוג, השמיע דעה אחרת בפאנל וציין: "גם סמכות שניתנת צריך לשים לה איזושהי גדר. אני לא חושב שהבעיה היא בסמכויות. לא צריך להגיע עד ראש העיר כדי להבין שיש התחדשות עירונית בעיר. ראש עיר צריך לדעת להוריד החלטה לצוות שלו עוד לפני הועדה המחוזית – לשפ"ע, לאדריכלית העיר וכדומה. בסופו של דבר אתה צריך למצוא מישהו שידבר עם ראש העיר כדי שיבין למה הפרויקט לא זז, כי יש אדירכלית שרואה תמונה אחרת. כמות הפעמים שאישרנו הדמיות מול ראשי ערים היא עשרות וכל דבר כזה לוקח חודשים וזה כשראש העיר רוצה. לראשי ערים יש שדרה בלשכה שהם נושאי המילה האחרונה ברשות. צוות שרוצה לדחוף יודע להביא היתרי בנייה בפחות מ-6 שנים. עם זאת, מה שקורה היום בענף ובשטח זה אותם פרויקטים שהחברות קידמו לאורך השנים, פוגשים את היתרי הבנייה עכשיו ומסות גדולות נכנסות לשוק. זה מבורך באיזשהו מקום, חברות רציניות יודעות להתארגן גם לאירוע הזה בגיוס עובדים, הכשרה מנהלים, בכל מה שקשור לגילום החומרים".
גם ראש עיריית שדרות הביע התנגדות להיתרי בנייה של התחדשות עירונית, וזאת במסגרת פאנל בנושא התחדשות עירונית ופינוי בינוי. לדברי אלון דוידי: "משנת 2014 ועד 2023 נפתחו בשדרות תשעת אלפים יחידות דיור. אנחנו מאפשרים מענק ליזמים, כי בשדרות יש מורכבות כשאי אפשר לבנות לגובה של עשר קומות בגלל המצב הביטחוני. לכן, יזם שיזכה יקבל מענק של 35 מיליון שקלים עבור בנייה של עד 500 יחידות דיור. יש הרבה ביקוש, גם מצד חברות גדולות. עם זאת, בשדרות לא יהיו היתרי בנייה של התחדשות עירונית. אנחנו, מה שנקרא, משאירים את הכסף בעירייה. מדינת ישראל מתנהגת בפשיעה כשהיא לא משקיעה מספיק בכלכלה, בחינוך ובתעסוקה. אני לא מחפש שיגיעו לגור בשדרות אנשים מאשדוד, אלא בעלי משכורת הייטק – והמדינה עושה אפס עבור זה. בעוד חמש עד עשר שנים אני מאמין שיתחננו לפנינו, כי לא יישארו תעודות קרקע אחרות".
על המחסור החמור בענף, התריע דוד יהלומי, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל: "מאז פרוץ המלחמה, למעלה מ-80 אלף פלסטינים לא נכנסו לישראל עד היום, ולפחות בעתיד הנראה לעין, המדינה לא הצליחה למלא את השורות. אני חושב שזה מחדל מאוד גדול. הנזק שנגרם בשל חוסר בידיים עובדות מוערך בכחמישים אלף עובדים. חסרים עוד שלושים עד ארבעים אלף עובדים. עד סוף שנת 2024 הנזק למשק צפוי לעמוד על יותר ממאה ושלושים מיליארד שקלים. התוצר הענפי השנתי בישראל נכון לשנת 2022 הוא 234 מיליארד, כך שמדובר בנזק של למעלה ממחצית מהסכום הזה".
עוד הוסיף יהלומי: "אני קורא לממשלת ישראל להאיץ את התהליכים. כל יום שבו חסרים עובדים הוא יום של נזק מצטבר. בשנת 2024 פעלנו להכשיר למעלה מ-2,000 עובדים ישראלים. ראינו בכך הזדמנות להחזיר את העבודה הישראלית לענף, ואנחנו ממשיכים בהכשרות גם השנה. מדובר גם במילואימניקים שביצעו ימי שירות רבים בשנה וחצי האחרונות וגם בחיילים משוחררים. יש לנו אינדיקציות טובות שמדובר במגמה אמיתית. ישראלים מוכנים להשתלב בענף הבנייה, שהוא מהיציבים במשק ויכול להציע ודאות תעסוקתית. יש צורך בעשרות אלפי ידיים עובדות בשוק שנמצא בצמיחה, ואחוז ההשמה שלנו עומד על למעלה משמונים אחוזים".
פאנל כללי | צילום: יחצ
נושא נוסף שעלה בוועידה היה במסגרת פאנל בנושא הסדרת שכר טרחה של עורכי דין ומארגנים, בוועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה, כאשר אלעזר במברגר, מנכ״ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית היוצא, התייחס לנושא הסדרת שכר הטרחה של עורכי הדין והמארגנים: "אחרי שנה שבה היינו עסוקים בסוגיות של שכר טרחה, הממשלה כבר פחות מתערבת בזה. נכנסנו לנושא כי הבנו עד כמה הוא משמעותי. זה מקצוע חשוב, ויש מארגנים שעושים עבודה מקצועית ורצינית. מצד שני, התפתחה תופעה של תשואות גבוהות במיוחד למארגנים, דווקא בגלל הצלחת השוק. היום כל השחקנים מבינים שיש עוגה אחת, וכולם מתפרנסים ממנה. בעלי הדירות מציגים היום תעריפים משלהם, ולנציגויות יש אמירה ברורה מול העירייה בכל הקשור לשכר הטרחה. היה חשוב להטמיע את התעריפים האלה גם בעבודת השמאים המחוזיים והמקומיים".
איך ניתן להתמודד עם התנגדות להתחדשות עירונית במגזר החרדי? צפו:
עוד הוסיף: "אנחנו רואים מקרים שממחישים את עוצמת הבעיה. למשל, פרויקט שסחב על גבו עלות תיווך של 27 מיליון שקלים. זה סכום ששולם ובא על חשבון שחקנים אחרים במשוואה. הדרך הנכונה היא לייצר תהליך שיביא את השוק למציאות שפויה יותר. בתחום עורכי הדין, בעיניי, חייבים לעשות סדר. צריך לומר את האמת – לא התערבנו עד עכשיו. אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך בחינה והתחייבנו מול הכנסת לקיים שיח מסודר עם לשכת עורכי הדין. עדיין לא קיבלנו החלטות. זו עבודה מורכבת וחשובה מאין כמותה. אחת ההצלחות הגדולות של תחום ההתחדשות העירונית היא ההבשלה המקצועית של עורכי הדין, שמובילים תהליכים ועושים עבודה מצוינת. יש להם חלק משמעותי בהצלחת השוק הזה. ובכל זאת, קיימות גם בעיות ותופעות פסולות. לכן פתחנו ערוץ ייעודי במסגרת ועדת האתיקה הארצית, וטיפלנו בהתנהלויות בעייתיות".
