עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, בסקירה שבועית על המצב והשפעותיו מאז פרוץ המלחמה עם איראן עם תחילתו של מבצע "עם כלביא". כאשר עיקרי דבריו הם שההשפעה של המערכה על הפעילות הכלכלית – תלויה באורכה. בשלב זה, השווקים הפיננסיים וגם בהראל מתמחרים תרחיש אופטימי של מערכה קצרה שלאחריה (ובמהלכה) נראה את פרמיית הסיכון של ישראל יורדת.
לדברי קליין, במהלך סוף השבוע האחרון פתחה ישראל במתקפה חסרת תקדים על איראן, במטרה להסיר את איום הגרעין והטילים הבליסטיים. בתגובה, נרשמה עלייה דו-ספרתית במחירי הנפט, פיחות בשקל, ועלייה בפרמיית הסיכון של ישראל – שכמעט כולה נמחקה ביממה האחרונה לאור ההצלחות הצבאיות והציפיות לסיום מוקדם של המערכה. ההשפעה על הפעילות הכלכלית תלויה בעיקר באורך המערכה, אשר כוללת הוצאה ביטחונית גבוהה, הגבלות על התקהלות וסגירת מוסדות חינוך. בשלב זה, השווקים הפיננסיים (ואנחנו) מתמחרים תרחיש אופטימי של מערכה קצרה שלאחריה (ובמהלכה) נראה את פרמיית הסיכון של ישראל יורדת.
יחד עם זאת, גם בתרחיש זה , בטווח הקצר (כשלושה חודשים), צפויות עלייה באינפלציה, הרחבת הגירעון והתרחקות המהלך של הפחתת הריבית. בטווח הארוך יותר, כאמור, בהראל מעריכים כי נראה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל – דבר שעשוי לייצר הזדמנויות השקעה והורדה מהירה יותר בריבית בנק ישראל.
על מדד המחירים לצרכן לחודש מאי שירד ב-0.3% – נמוך משמעותית מהתחזיות המוקדמות בשוק (לעלייה של 0.1%), אומר קליין כי הסעיף הבולט היה ירידה של כ-16% במחירי הטיסות (ומוסיף: אירוניה מסוימת, דווקא השבוע), לצד ירידה מפתיעה במדד הדיור, שעלולה להתהפך בהמשך לאור המלחמה. גם העלייה במחירי ההלבשה וההנעלה הייתה מתונה מהצפוי – נתונים שקיזזו את ההתייקרויות במחירי המזון והתחבורה הציבורית. כתוצאה מכך, שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירד לרמה של 3.1%.
בכך, בעקבות הלחימה עם איראן, בהראל עדכנו כלפי מעלה את תחזיותינו למדדים הקרובים, בעיקר בשל הזינוק במחירי הנפט והירידה הצפויה בהיצע הטיסות. ליוני: התחזית היא לעלייה של כ-0.1%, לנוכח התייקרות הטיסות והמזון, שתקוזז חלקית מירידה במחירי ההלבשה. ליולי: צפויה עלייה של 0.5%, על רקע התייקרות נוספת בטיסות, עלייה עונתית במחירי הנופש והשכירות, ועלייה במחירי הדלק המפוקחים, בהנחה שמחירי הנפט הגבוהים יישמרו. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עודכנה ל-2.5% (לעומת 2.3% קודם), תוך הסתייגות מהשפעות הלחימה.
למרות המדד הנמוך, להערכת הראל, העימות הישיר עם איראן מצמצם משמעותית את ההסתברות להפחתת ריבית בטווח הקצר, בשל הגידול באי-הוודאות, עלייה בגירעון ובפרמיית הסיכון של ישראל. עם זאת, אם האיום הגרעיני יוסר או יפחת באופן משמעותי, בהראל מעריכים שתתאפשר ירידה בפרמיית הסיכון וייסוף השקל — תרחיש שיאפשר הפחתת ריבית משמעותית בהמשך.
ומה עם מכירת הדירות? מאז תחילת השנה ועד אפריל נרשמה ירידה איטית אך עקבית בקצב מכירת הדירות בישראל. חלק מהירידה נובע מהקדמת רכישות לקראת העלאת המע"מ בסוף 2024, אך חלקה האחר נובע מהריבית הגבוהה על המשכנתאות ומהמחיר הגבוה שאליהן הגיעו. כתוצאה מכך, מדד מחירי הדירות בבעלות רשם ירידה מתונה של 0.1% בחודשיים שהסתיימו במרץ — בעיקר לאור ירידת מחירים במחוז תל אביב. להערכת קליין, המלחמה תגביר את הביקוש לדירות חדשות הכוללות ממ"ד ותקטין את הביקוש לדירות יד שנייה ישנות (ללא ממ"ד וללא מקלט). כמו כן, סביר שהמלחמה תאריך עוד יותר את זמן הבנייה הממוצע, בשל המחסור החמור בעובדים מיומנים – בעיקר פלסטינים – בענף הבנייה, וכן בשל הצורך לשקם את הנזקים הנרחבים שנגרמו באזורי מגורים כתוצאה מירי הטילים מאירן.
