הכנסות תעלת פנמה עלו בשיעור של עד 15% עקב השיבושים בסחר העולמי שנגרמו מהמלחמה עם איראן. נתיב המים המרכז-אמריקאי מצפה לשמור על חלק מהתנועה הנוספת גם לאחר תום הלחימה.
אחר שטהרן חנקה את התנועה במצר הורמוז, סוחרים פנו לתעלה באמריקה.
סמנכ"ל הכספים של התעלה, ויקטור ויאל, אמר ל-FT כי תעלת פנמה הגדילה את מספר המעברים היומיים בשיעור של עד 20% מאז תחילת המלחמה.
"העברנו 34 מעברים יומיים טרום המלחמה. עכשיו אנחנו מעבירים ממוצע של 38, ויש ימים של מעל 40 מעברים". אמר ויאל.
ויאל מעריך כי צמיחת ההכנסות תעמוד על 10%-15%. עם זאת, הסתייג כאשר הוסיף כי "בשוק כזה דברים משתנים מהר – עוד לא משנים את התחזיות השנתיות".
שיא במחירים וביקוש מאסיה
סוחרים אסיאתיים, בפרט, מיהרו להשיג נפט, דלק וסחורות נוספות, המועברות לעיתים קרובות דרך התעלה מחופי מפרץ מקסיקו שבארה"ב.
פעילות זו הקפיצה את מחירי המעבר בתעלה לשיאי כל הזמנים. בחודש שעבר, מכלית גז אחת שילמה 4 מיליון דולר עבור חצייה בודדת.
מחיר ממוצע לזכות במקום במכירה פומבית זינק ל-385,000 דולר, לעומת 135,000 דולר לפני המלחמה.
מספר המטענים מארה"ב לאסיה כמעט הוכפל, מ-7 מעברים יומיים לפני המלחמה ל-12-14.
שינוי קבוע במפת הסחר?
גם לאחר תום המלחמה, ויאל צופה שינויים קבועים. "אני מצפה שיהיו שינויים לצמיתות – זה מסוכן מדי להיות תלוי במזרח התיכון". הוא מעריך כי מספר מכליות הנפט הגולמי לא יחזור ל-7 ביום, אלא ינוע בין 9 או 10.
הוא הוסיף כי המעבר דרך תעלת פנמה נותר "תחרותי מאוד" גם במחירים גבוהים, שכן עיקוף דרך "כף התקווה הטובה" בדרום אפריקה, מוסיף יותר מ-14 ימי הפלגה.
ההקשר הפוליטי והסיני
ההתפתחויות מגיעות על רקע מתיחות פוליטית סביב התעלה. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר בעבר כי הוא מעוניין "להחזיר את השליטה" בתעלת פנמה, בטענה להשפעה סינית לא רצויה.
בנוסף, בית המשפט העליון של פנמה ביטל לאחרונה חוזה של קונגלומרט מהונג קונג להפעלת נמלים משני צידי התעלה. הדבר הוביל להגשת תביעות ולניסיונות של חברות סיניות אחרות לתבוע את מקומן.
